לפני יותר ממאה שנים, עיסוקם של גנרלים בין מלחמות היה סביב מבנה הצבא והציוד שברשותו. השיח התמקד בטנקים, מטוסים וסוסים. הזמן חלף. האמצעים המיושנים הוגלו אל עולם רחוק, ובמקומם צמח עולם הסייבר, המרחב הקיברנטי בו צה"ל יכול להגיע לכל זירה בעולם ולתקוף במרחק אלפי קילומטרים, מבלי שאף חייל יצא מבסיסו. ולמרות זאת, אף צבא בעולם לא הצליח למצוא עד היום תחליף ללוחם החמוש, המצויד באפוד, ומסתער קדימה כדי להכריע את האויב.
בשבוע האחרון, עם עליית הוויכוח שוויון ההזדמנויות בין הלוחמים לאלו שבשורות המערכים הטכנולוגיים, הוצף השיח הביקורתי והציני על מעמדו של הלוחם בצה"ל. תהליך מראה להתפתחות הטכנולוגיה בחברה הישראלית, המושפעת מאוד מעליית חברות הייטק וסטארטאפים שצמחו בעשרים השנים האחרונות כפטריות אחרי הגשם, ומשמשים קטר לכלכלת ישראל. בצה"ל מכירים את הטענות הללו כבר שנים: אנשי המערכים העורפיים מסיימים את השירות עם מקצוע ביד, הלוחמים נשלחים לאבטח בקניונים. עם התחזקות ענף ההייטק והצמא לעובדים, הפער הזה רק התחזק.
"ברגע שהרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט זיהה את הזילות הנוצרת סביב מעמד הלוחמים בצה"ל, הוא החליט להיכנס לסוגיה החברתית הנפיצה הזו והמציא את המושג - לוחם חוד - כדי לחזק ולייחד אותם", סיפר השבוע קצין בכיר לשעבר באגף כוח האדם של צה"ל. "אי אפשר להפעיל מפעיל כלי טיס לא מאויש או מפעיל כיפת ברזל ללוחם גולני שמסתער על לוחם חיזבאללה בסלוקי או ללוחם שייטת 13 שפושט מתוך הים על חוף מדינת אויב. לכן הוחלט לשדרג את מעמדו בהטבות ותעודת לוחם חוד. אבל בשנת 2021 זה לא מספיק".
הדיון סביב מעמד הלוחם התגבר בשנים האחרונות אך הוא הגיע לשיא עם פרסום מערכון בארץ נהדרת שהבליט את האופן שבו תופסות חברות ההייטק בישראל את לוחמי צה"ל לעומת חיילים שזה עתה סיימו שירות במקצועות הסייבר ב- 8200. ברשתות החברתיות החלו מחאות כשנפוצו שלטים הקוראים לטובים מהסייבר להתגייס לחברות היי-טק והיה מבין שורות הלוחמים של צה"ל שראה בכך עלבון.
הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי שלא ממהר להתבטא בסוגיות חבריות בניגוד לקודמו ומעדיף לרוב להגיב באיחור וחוטף על כך לא מעט ביקורת גם בבית, החליט הפעם לנקוט עמדה ברורה בטקס סיום קורס טיס השבוע. "מי צועד בטור החרישי ולוכד את הרוצחים בלב כפר פלסטיני - הלוחמים. מי פרוס לאורך הגבולות ומסכל חדירות - הלוחמים. מי חוצה שבוע אחר שבוע את גבולות המדינה וטס לתקוף אמצעי לחימה - הלוחמים", כך אמר השבוע רא"ל כוכבי והוסיף, "בהרצליה מוצב בימים אלו שלט ענק וכתוב עליו - 'הטובים לסייבר'. לא לא, זאת טעות".
שר המודיעין, אלוף (מיל') אלעזר שטרן, הסביר בעבר כי למרות אותה טעות, המערכת הצבאית יודעת היטב למיין את כוח האדם המיטבי המגיע לצה"ל לתפקידי לוחמה תובעניים. "המתגייסים הולכים למקצועות הטכנולוגיים רק כאשר מערכת הגיוס לצה"ל שיודעת להעריך נכון את הכישורים הטמונים בכל אחד, פונה אליך ביוזמתך ומציעה לך את היחידות הטכנולוגיות. רק שם יש דילמה אמיתית".
גורמים בכירים בצה"ל אמרו אחרי נאום הרמטכ"ל וההד הציבורי שהוא עורר כי היה חשוב לרמטכ"ל שלא רק החיילים ישמעו אותו אלא גם המועמדים לשירות הביטחון, הוריהם ושאר החלקים בחברה הישראלית. "הייתה לכוכבי אמירה ערכית נוקבת ולא ביקורתית על הסייבר", אמרו. "הטובים צריכים להיות לוחמים ולא סתם הוא אמר את זה דווקא בקורס הטיס. למה? כי אם פעם היה קרבי מול ג'ובניק היום זה קרבי מול סייבר. לא בכדי התעקש הרמטכ"ל להעלות את שכר החיילים בכלל ובנפרד את שכר הלוחמים. הוא גם החליט לתקצב ב- 380 מיליון שקל את פרויקט 'ממדים ללימודים' כדי שלכל לוחם יהיה כסף לשכר לימוד באקדמיה".
השאלה הגדולה היא האם דבריו של הרמטכ"ל מעצמים את הביקורת ומרחיבים את הפער בין הרצון של המטה הכללי בצה"ל למציאות בשטח. לפי נתוני משרד הביטחון 68.8% מהגברים שמגיעים לצו ראשון מתגייסים לצה"ל, כשמדובר בנשים הנתון נמוך יותר - 55.5%. "חייל שיוצא היום מ- 8200 רואה באקדמיה בזבוז בזמן", הוסיף אותו קצין לשעבר באכ"א. "הוא מדלג על האקדמיה. בטח אם הוא בא ממקצוע של תוקף סייבר כי מחכה לו משכורת התחלתית של 30 אלף שקלים מינימום ומשרד מפנק ברחוב רוטשילד בתל אביב. אם הוא מסיים בתפקיד לוחם בגבעתי? תחכה לו משרת עבודה מועדפת בתחנת דלק או משרת אבטחה. המדינה צריכה לקבל החלטה על הוקרה והערכה של אותם לוחמים במלגות קבועות, הנחות בדיור, הקלות מס ועוד שורה של הטבות. זה צבא העם, אבל היום לא כל אחד שולח את הילד שלו לצבא שכזה".
ח"כ אלי כהן (הליכוד) שכיהן בעבר כשר המודיעין וכחבר בקבינט המדיני-ביטחוני, מתח ביקורת על המציאות העגומה בה הורים מעדיפים שילדיהם יתגייסו ליחידת כמו 8200 או כיפת ברזל. הוא מחה על התנהלות הצבא, וטען כי חרף ההצהרות על שינוי, בשנים האחרונות הפערים רק העמיקו. "אני מברך על המדיניות כפי שהצהיר הרמטכ"ל, אולם בתקופה האחרונה היא לא יושמה ואף המצב בפועל הוביל להגדלת הפערים חברתיים", אמר. "הגיוס למודיעין מגיע מהשכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות ואלו זוכים להצעות מפתות בחברות הייטק בסיום השירות, בהשוואה ללוחמים שחלק משמעותי מהם מגיע לתפקידי אבטחה".
הוא חיזק את דבריו של ההבכיר לשעבר באכ"א: "את הצהרתו הלכה ולמעשה של כוכבי, צריך לתרגם לתנאי שירות גבוהים יותר, באופן משמעותי ללוחמים וכן תקופת שירות ארוכה יותר עבור המתגייסים ליחידות הסייבר והטכנולוגיה. בימינו בממשלה לא רק דיברנו אלא גם עשינו. במשרד המודיעין יזמתי שהמשרד לראשונה יקדיש חלק ניכר מתקציבו לפרויקט 'ממריאות', לטובת הכשרות בני ובנות נוער מהפריפריה ליחידות המודיעין, ופתיחת חממות טכנולוגיות עם השב"כ בפריפריה, ובשבוע שעבר זכיתי לחנוך את החממה הראשונה באשקלון". בתוך צה"ל ובקרבי הפורשים מתגבשת הקריאה לראש הממשלה נפתלי בנט להתעמק בתחום ולקבל החלטה על ייחוד מעמדם של הלוחמים בחקיקה ובהטבות קבועות לאורך שנים פרט לדמי הקיום ושיפור בתנאי השירות החובה.
לחם במקום שמנת
יו"ר ועדת חוץ וביטחון וסגן ראש המוסד לשעבר ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) גיבה את דבריו של הרמטכ"ל בשיחה עם וואלה!. "הרמטכ"ל אביב כוכבי רצה לשבח ולהוקיר את החיילים הלוחמים שנמצאים ביחידות הקרביות, שבהן גם יש לוחמות", אמר. "ערכו וכוחו של צבא הגנה לישראל הוא בשילוביות בין המערכים השונים מערך הסייבר, מערך לוחמי היבשה, מערך האוויר, מערך לוגיסטיקה, חימוש, תחזוקה, רפואה, לוחמי הים ומערכי הסייבר. הצבא ממיין את אנשיו לפי היכולות של המועמדים וצרכיו. אין ספק שהמערך הלוחם צריך לקבל תמיכה והכנה מתאימה ביציאה לאזרחות, כמו תוכנית "ממדים ללימודים", מענקים והכשרות מקצועיות על מנת שיוכלו להשתלב בצורה נכונה בשוק העבודה וההייטק, גם אם לא שירתו ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל".
י' הוא סגן מפקד גדוד במילואים שעד לאחרונה היה בתפקיד בכיר בחברת סטארט-אפ. במהלך שירותו היה מועמד לצל"ש על פעולה הירואית במבצע צוק איתן. גם הוא שיבח את נאום הרמטכ"ל. "מרגש לראות שכוכבי שעבר במסלול כראש אמ"ן לא שכח איפה הוא גדל וצמח. יפה לראות שהבוץ של לבנון עדיין דבוק לסוליות שלו". על הפער בין לוחם ביחידה מובחרת לתפקידים ביחידת 8200 בראי חברות סטארט-אפ והניסיון שצבר, אמר: "מה שאני רכשתי בשנים שלי בשטח כלוחם ומפקד אלף שנים בהייטק לא יקנו לך. המדד הטוב לכך הוא אחוז הכישלנות הרבים בהייטק - כי הם חיים על השמנת ולא על הלחם. לוחמים בהייטק יחיו על הלחם, האחרים יחיו על השמנת - רוב התקציב הולך להם על בן אנד ג'ריס ועל בירות וכרטיסי אוכל. היכולת האישית והאיתנות של הלוחמים, היצירתיות לרתום אותם למשימות בלי רעשי רקע של הנוחות שיש בהייטק היא הרבה יותר גדולה מהילדים שמחפשים את הקפה בריח המדויק של הבוקר".
י' הצביע על תהליכים בעולם ההיי-טק הישראלי במסגרתם מכשירים לוחמים משוחררים לתעשיית ההייטק ומספקים להם גישה והכשרה למקצועות מבוקשים. אחת מהתוכניות שייכת ל- Scale-Up Velocity מבית Start-Up Nation Central בשיתוף עם סיימוטיב טכנולוגיות ומנהלת מקצוע לחיים בשם Data4s שמטרתה להעניק הזדמנות ללוחמות ולוחמים משוחררים ללא ידע וניסיון מוקדם להפוך למנתחי נתונים Data Analyst בתוך ארבעה חודשים- אחד התפקידים הנחשקים בהייטק.
מנכ"לית Scale-Up Velocity מתי צוויג אמרה לוואלה! כי הארגון מוביל אינספור תוכניות שמטרתן להגדיל את היצע ההון האנושי בתעשיית ההייטק ולספק פתרונות לאתגרים בתחום ההון האנושי. "אנו מתמקדים בפתרונות ממוקדים בצרכים של התעשייה ובהתאמת תהליכי ההכשרה לעולם העסקי באקוסיסטם הטכנולוגי. תוכנית כמו Data4s, שנפתחה בשבוע שעבר עם עשרות לוחמים משוחררים מספקת ללוחמים וללוחמות אופק תעסוקתי משמעותי. במחזור הראשון של התוכנית הזו שנפתחה לפני שבועיים התחילו 70 לוחמים ולוחמות ממגלן, דובדבן, צנחנים, נח"ל, חיל הים, קרקל, 669, גבעתי, גולני, צנחנים, חיל ההנדסה ועוד אחרים".