איומים פתאומיים, דרך מדינות אויב: כך נערך חיל האוויר ל"מלחמת איראן הראשונה"

הלוח לא הותיר ספק לגבי העומס והחדות הנדרשת מטייסי החיל לדייק את עבודתם תחת לוחות זמנים קפדניים מאוד. על המושג תכנון אומר האלוף נורקין: "ככל שנתכנן מדויק וטוב יותר נמצה נכון את המשאבים ונהיה בכשירות גבוהה יותר". כאילו זה לא היה מספיק כדי להמחיש את הדיוק. לצד הלוח הגדול, יש שעון שחור עם מספרים אדומים בוהקים. שעה, דקות ושניות אחידות בכל החיל כבר שנים רבות. "כשקובעים פגישה או פעילות זה מתחיל בדיוק בזמן על השנייה", יגיד אחר כך נורקין.

בשבוע שעבר התפרסם לראשונה בוואלה!, כי הרמטכ"ל אביב כוכבי אישר לחיל האוויר את גרף האימונים המפורט לשנת 2022, בהקשר מגוון של תכניות תקיפה באיראן. מועד היעד הסופי למוכנות גבוהה של חיל האוויר בפרט וצה"ל בכלל, למשימה, נותר בגדר סודי ביותר.

את עיקר התנופה והדריכות ניתן לחוש בחיל האוויר כולו. מפקדי הטייסות ימחקו בשבועות הקרובים את המספרים על הלוח וישרטטו מציאות אימונים חדשה: מוכנות לתקיפה של פרויקט הגרעין האיראני והאיומים הנלווים והרבים לצדו. עיקר הלחץ יהיה על מפקדי הטייסות שנדרשים לשבץ על הלוח את האימונים לכלל המערכים שלהם: מצוותי האוויר בסדיר ובמילואים, האחזקה, המטה, המבצעים והשותפים מיחידות וחילות אחרים.

בצה"ל ברור שכל תקיפה ישירה על איראן תגרור אחריה תגובות של טילים, רקטות ומטוסים לא מאוישים מאיראן, עיראק, סוריה, לבנון, רצועת עזה ואף ממקומות כמו תימן ועוד. איראן מימנה את פעילות הטרור בעשרות השנים האחרונות במסגרת ההיערכות שלה ליום הדין: מבצע ישראלי נרחב נגד פרויקט הגרעין. לכן המענה לכך הוא רב ממדי ורב זרועי ומסיט את תשומת הלב והקשב של כל צה"ל למשימה הרחבה: לעמוד בלוחות הזמנים וברף שהציב הרמטכ"ל לתוכניות תקיפה במעגל שלישי.

מחוץ לצה"ל מתנהל שיח תוסס, ביקורתי ולגיטימי, על הפער בין מצבו המתקדם של פרויקט הגרעין האיראני, שכבר מעשיר זה חודשים רבים אורניום ברמה של 60% וניסיונות טהראן למנוע פיקוח סדור של המערב, לבין ההחלטה המאוחרת של ממשלת ישראל הנוכחית והקודמת לתקצב ולשמר אופציה צבאית רלוונטית ומותאמת למציאות נגד איראן והצהרות של הרמטכ"ל כבר שנה להרכיב מגוון תכניות לתקיפה באיראן, בהנחיית הדרג המדיני ולהאיץ ולהעלות את רמת המוכנות בהתאם לכך.

בשנת 2015, על רקע החתימה של המערב על הסכם גרעין עם משטר האייתולות, החליט המטה הכללי של צה"ל באישור הדרג המדיני, להעביר משאבים ממוכנות לתקיפה באיראן - להתעצמות זרוע היבשה ומערכים נוספים שסבלו מהזנחה במשך שנים. כך למעשה עובר הלחץ אל חיל האוויר, שנדרש כעת לצמצם את הפערים באמצעות אימונים אינטנסיביים וכשירויות לתקיפה במעגל שלישי (איראן). מנגד טוענים גורמים במערכת הביטחון לשמר יכולת של תקיפה רחבה באיראן באופן מותאם להתפתחויות בפרויקט הגרעין האיראני לאורך השנים, היה גורר אחריו תקציב של מיליארדי שקלים בשנה, ויתרה מזאת - מסיט את תשומת הלב והיכולת של צה"ל להכיל מבצעים בזירה הפלסטינית ובמב"מ, אלא אם כן תקציב הביטחון היה גדל דרמטית. ניהול סיכונים של הדרג המדיני והמטכ"ל היא סוגיה שעוד יעסקו בה בהרחבה בישראל.

"נורקין אוהב את האנלוגיה של תזמורת וכשהוא יסיים בחודש אפריל בשנה הבאה את כהונתו - הרבה מאוד זמן מבחינת חיל האוויר - הוא ימסור את הפיקוד על החיל לתומר בר כשכולם מנגנים באותו קצב בהתאמה מלאה לתכנית האופרטיבית. יש הבדל עצום בין החלטה על תקיפה מחר באיראן, לבין מימוש תכנית רחבה, מלאת שלבים, התייחסויות למזרח התיכון כולו, למקרים ותגובות והפתעות שיצטברו בדרך", אמר קצין בכיר לשעבר בחיל האוויר והוסיף, "אומנם חיל האוויר מושך עכשיו את מרבית תשומת הלב כשאומרים תקיפה באיראן, אבל ללא מודיעין מדויק תרתי משמע של כל קהילת המודיעין בהובלה של אגף המודיעין, כולל סנכרון של אגף המבצעים במטה הכללי, שום מבצע לא יכול להיות אפקטיבי. לכן התכנון הבסיסי של מבצע שכזה כל הזמן מתעדכן ומסתנכרן עם כלל הגופים ומתחדש אל מול השינויים בשטח והחלטות הדרג המדיני. זה חשוב לחשוב על התקפה אבל גם נדרשת הגנה על הכוח התוקף. לאיראנים יש מגוון סוללות טילי קרקע-אוויר. מן הסתם אפשר להניח שיהיה כוח מסוים שיעסוק בעליונות של הטייסים (טייסי חיל האויר הישראלי) באותו מרחב. זה רק חלק מהמאמץ הכולל".

אחת לשבוע מגיע מפקד חיל האוויר לבסיסי החיל ומבקר בטייסות וביחידות השונות. גם כדי להטיס כלי טיס ולשמור על כשירות, אך בעיקר לחדד את החושים שלו לקראת תהליכי קבלת החלטות, לראות את החיבור בין החוליות השונות למשל: תהליך הרכבת הפצצות על המטוסים. יש פער גדול מאוד בין לוח הזמנים לתקיפה ברצועת עזה, סוריה או מבצע למעגל שלישי שדורש היקפי חימושים מדויקים ומגוונים על כלי טיס רבים.

לאחר מכן עולה שאלת אמינות החימושים. שחלילה טייס הקרב ירחף באזור מאוים בטילים, בטווח של אלפי קילומטרים מישראל וינסה לשחרר את הפצצה ולא יצליח. לכן, כדי להכין את חיל האוויר למלחמה מול איראן יש להביט על כלל המערכים כולל רמת האחזקה של מגוון המטוסים והכשירות שלהם לטוס במשך שבע שעות באוויר (הלוך וחזור לאיראן עם תדלוקים בדרך), לחצות מדינות אויב וימים. טיסות שמזכירות במידה מסוימת את הטיסות של טייסי החיל לתרגילים בשנים האחרונות באיטליה וקפריסין או אירוח טייסים ממדינות זרות, כמו לפני כמה חודשים בתרגיל ה"בלו-פלאג". טיסות שנועדו לדמות טווחים ארוכים, מורכבויות בטיסה, או אי-ודאות במרחב לא מוכר גם כשהתכנון והמודיעין ברמה גבוהה. "גם כשאתה מתרגל את הצוותים שלך בתדלוק צבא זר כמו היוונים, אתה מעלה לעצמך את רמת הכשירות", הסביר טייס קרב במילואים שהשתתף בתרגיל.

טייסים ותיקים של חיל האוויר במילואים הסבירו שכמו בכל מבצע יש גם מוכנות להפתעות, "למשל? נתק מוחלט מישראל. אין קשר ומבנה המטוסים צריך לפעול באופן עצמאי: אל המטרה, על המטרה וחזרה הביתה. גם לזה צריך להתאמן. מדברים על תקיפה באיראן? מה עם חילוץ? חיל האוויר מתכונן למשימה שכזו בכל מבצע. עכשיו תדמיין איזה מערכים צריכים להעלות את רמת הכשירות בחיל האוויר".

לפחות לפי המדיניות של מפקד חיל האוויר, 60% מהאימונים הם פנימיים באחריות מפקד הטייסת שקובע את העוצמות של האימונים, והתרחישים בחופף לרמת כשירות בסיסית של כל צוות אוויר ובחופף לתוכניות המבצעיות למשל: תדלוק כמה פעמים בדרך אל היעד, פעילות באי-ודאות מוחלטת, איומים לא נקלטים במערכות, ושוב ושוב הפתעות או שינוי משימה תוך כדי תנועה כי מטוס אחר במבנה או ברביעייה מקבילה נאלצה להשיב הביתה מטוס או חמור מכך.

ייאמר לזכות הרמטכ"ל כוכבי כי הרעב שלו לשיפור והעלאת הכשירות לעולם לא יודע שובע, והנה במקביל מתנהל תהליך מרתק לקיצור ודיוק משך זמן התקיפה של מסת מטוסים במרחב מסוים, כפי שאירע ב"ליל הפאג'רים" מלחמת לבנון השנייה, במטסי הפתיחה במבצעי עופרת יצוקה (2008), עמוד ענן (2012), מבצע צוק איתן (2014) ובשומר חומות (מאי 2021). בהתאם לכך השבוע התקיים דיון בנושא, בהובלה של ראש אגף אסטרטגיה ואיראן אלוף טל קלמן. לדבר קצין בכיר בצה"ל: "בשגרה התהליך הזה משרת אותנו במעגל ראשון למשל מול רצועת עזה, ובמב"מ (מערכה שבין המלחמות) בסוריה אבל תהיה לו השפעה על תקיפה במעגל שלישי (איראן)".

בניגוד לביקורת על רמת הכשירות והמוכנות של צה"ל בכלל, וחיל האוויר בפרט, לקראת אפשרות של תקיפה באיראן, בחיל האוויר מנתחים אחרת את המציאות. מבחינת מפקד חיל האוויר יש מאמץ קבוע ומתמשך לאורך שנים לשמור על כשירויות הייסוד ברמה גבוהה של צוותי האוויר ושאר המערכים בשש הזירות בהם פעם החיל בשנים האחרונות. מאמץ דומה נרשם במערך ההגנה האווירי, שיידרש להיערך במקביל לתקיפה באיראן להתמודדות עם איומים מכמה זירות בהיקפים גדולים, עם רמת דיוק גבוהה: טילים, טילים מדויקים, רקטות, וכלי טיס לא מאוישים.

קצין בכיר בחיל האוויר לשעבר, אמר השבוע: "כלל שכבות ההגנה של צה"ל יידרשו להיכנס לפעולה מכיפת ברזל ועד חץ 3. ואגיד בזהירות שיש הרבה מה לעשות בנדון. ראינו שיפור אחד בתחום ההתראה שנכנס לפעילות מבצעית בשבועות האחרונים בצפון, כדי לזהות בזמן איומים שונים שיגיעו מצפון וממזרח. אני מניח שבקרוב מאוד נראה התעצמות בתחום. תהיה קפיצת מדרגה בתחום ללא ספק".

בזמן שאתם מדמיינים את הלוח של מפקד "טייסת האחת" נמחק ועליו נכתבים מספרים חדשים, שוב ושוב יזכירו מפקדי וטייסי חיל האוויר כי תהליך ההטמעה והשינוי הגדול בגרף האימונים, חיזוק כשירויות היסוד וההטמעה של תוכניות האופרטיביות כפי שהתרחש בשנים 2010-2012 כשהדרג המדיני התכוון לתקוף באיראן, יתרחש לצד הפעילות השוטף במב"מ או מבצע אם יתפרץ בעזה כמו בשנה החולפת.

האתגר הנוסף והלא כתוב של מפקד חיל האוויר יהיה לבודד את מפקדי הטייסות מהרעש הציבורי והפוליטי שמנסה לנתח את היתכנות מבצע שכזה ומידת האפקטיביות שלו לעכב או להרוס את מתקני הגרעין שפזורים בכמה מוקדים ברחבי איראן.

למרות רעשי הרקע הפוליטיים יש גורמים בכירים במערכת הביטחון שמעריכים ש"הקלף" שאיראן מחזיקה כמשקל נגד לתקיפה, הוא חלש, מאחר שלמרות ששרדה את הסנקציות הקשות של אובמה וטראמפ, היא עדיין סובלת מבעיות כלכליות מחמירות, ירידה דרמטית בלגיטימיות הציבורית, אסד מייצב את משטרו ולא אוהב בלשון המעטה את הפעילות האיראנית במדינתו המשתקמת, חיזבאללה שנבנה ככוח איראני קדמי עסוק בשרידות של הארגון בפרט ולבנון בכלל, אין לאיראנים כעת נשק גרעיני וייקח להם לפחות שנה ויותר לייצר פצצה. בהתאם לכך, מעריכים הגורמים כי גדלו האפשרויות להפעיל על משטר האייתולות מנופי לחץ. השאלה הגדולה היא אם ישראל תצליח לשכנע את האמריקנים לא ליפול למלכודת האיראנית שמשהה את תהליך המו"מ ובינתיים להחריף את הלחץ באמצעות סנקציות חדשות ואפקטיביות כדי להשיג הסכם טוב יותר ובאותה נשימה להתכונן למלחמת איראן הראשונה.