"כולם מבינים שכדי לנצח חייבים תמרון יבשתי": באוגדת עזה נערכים לעימות הבא עם חמאס

התרחיש הזה מגלם בתוכו את מה שעובר על אוגדת עזה בחודשים האחרונים מאז מבצע שומר חומות, שהחל ב-10 במאי השנה. בנוסף לפיגועי הנ"ט סמוך לגבול, פעילי חמאס התאמצו בכל דרך אפשרית להוציא אל הפועל פיגועים באמצעות מנהרות, רחפנים, כלי טיס, כלים תת מימיים, התקפות סייבר והסתערות על הגדר. אך בכל פעם נדהמו לגלות כי השב"כ ואמ"ן חשפו אותם וחיל האוויר סיכל את כוונותיהם בזמן אמת.

על פי ההערכת פיקוד הדרום, בעימות הבא יעשה חמאס מאמץ כדי להוציא את הפיגועים לפועל בהפתעה. לשם כך ימדר את פעילויותיו באופן נוקשה יותר, בצורה כזו שלא תאפשר לשב"כ ולאמ"ן להשיג מידע שיאפשר את הכנת צה"ל לתרחישים מראש.

מציאות מורכבת שכזו מחייבת את אוגדת עזה, בפיקודו של תא"ל נמרוד אלוני, להיות ערוכה להתקפה משולבת, בהפתעה, כשהתרחיש הקל הוא חדירה הנעשית באמצעות מנהרה בקרבת הגדר, ופשיטת מחבלים על מוצבים או יישובים. "אין לנו ספק שחמאס ינסה במבצע הבא להוציא את כל הקלפים שלו על ההתחלה", הסביר סא"ל מנשאוף.

בשלב מסוים בתרגיל, הכוחות מגדוד 890 סיימו לכתר את האזור בו הסתתרו 16 לוחמי גבעתי שדימו מחבלי חמאס. סא"ל מנשאוף עלה בקשר והודיע שבכוונתו להסתער לעבר המחבלים אך מפקד החטיבה אל"מ טל אשור בלם אותו. "אתה לא נכנס".

במפקדת החטיבה היה רצון למצות את יכולות האש מהאוויר נגד המחבלים לפני שמאפשרים ללוחמי הצנחנים להסתער ולסכן אותם. ההתקפה של חיל האוויר יצאה אל הפועל. חוסלו 16 מחבלים ואז נכנסו לוחמי גדוד 890 לסרוק את השטח. "ספרנו 16 מחבלים הרוגים. מיצינו את יכולות חיל האוויר והמשכתי. אני לא רוצה לבוא עם 5.56 מול 5.56 (קליעים של רובי צה"ל מול קליעי רובי חמאס). אני רוצה לבוא חזק כמה שאני יכול לפני שאני מסתער. ויש לי לנו לא מעט כלים: טנק, מסוק קרב, טיל מסוג גיל... רק אחר כך אצא להסתער".

בראיון עימו נוגע סא"ל מנשאוף בפצע פתוח, שמעסיק את המפקדים הזוטרים בזרוע היבשה - אמון הדרג המדיני בתמרון היבשתי. האם באמת הדרג המדיני מאמין ביעילות של התמרון היבשתי או שישתמש בו רק בלית ברירה, ויעדיף בכל פעולה רחבה להסתפק בתקיפות אוויריות. כבר היום יש קצינים בכירים בצה"ל שטוענים בפורומים סגורים, כי זו היתה טעות לא לתמרן עם טנקים ונגמ"שים במבצע שומר חומות, ולהסתפק באש מהאוויר. לטענתם, הדרך בה פעל הדרג המדיני קירבה את צה"ל אל המערכה הבאה בעזה, משום שהאויב פירש את ההחלטה שלא להיכנס קרקעית לרצועה, כחולשה.

"הייתי קצין אג"מ של חטיבת הצנחנים בזמן מבצע שומר חומות. אני לא מתוסכל מזה שלא היה תמרון, אני מבין את זה. מדינת ישראל החליטה שאת שומר חומות צריך לסיים ככה. מנגד, התרגיל הגדודי והתרגיל הפלוגתי לא השתנו. מתאמנים לתמרון כי מאמינים בו", אמר מנשאוף.

על הביקורת שקיימת סביב מבצע שומר חומות, השיב, "כולם מבינים שכדי לנצח חייבים תמרון יבשתי. התרג"ד שאני עושה מסתיים בתמרון או בהסתערות על עמדות. לזה אני מאמן אותם". לדבריו, לוחמי הסדיר מבינים את הנחיצות שבתמרון. "אצלנו בגדוד לכולם ברור שחייבים תמרון וצריך להתכונן לזה. יש אמון בתמרון יבשתי. נקודה. אני מאמין ברגלי מלא.

"לנו כצנחנים יש יותר אתגר, כי לגולני ולגבעתי יש את נגמ"שי הנמר עם מעיל רוח", הוא הוסיף, "אבל בעיני אנחנו מביאים יכולות אחרות. יש לנו יתרון. אני קל, מהיר ושקט יותר, ואני יודע לעשות תמרונים קצרים אבל הרבה יותר טובים. אנחנו יותר טובים בשלילת יכולות האויב. בחשיפה שלו כשהוא מסתתר בשטח בנוי או בסבך, ואז לתקוף אותו. מפקדת הצנחנים השתנתה, ויש לה מפקדה הרבה יותר קטלנית מגולני וגבעתי. המפקדה שלנו יודעת למצות את המודיעין והאש בצורה יותר קטלנית, כי בנינו מכלולי אש שמצליחים לייצר סנכרון וחיבור ביניהם. בדקנו את הספקי התקיפה - הם הכי טובים מכולם".

סא"ל דור מנשאוף, בן 32, נולד וגדל במושב הודיה, נשוי ואב לשלושה, התנדב לסיירת צנחנים בשנת 2007 ושנה לאחר מכן עבר את חווית האש הראשונה שלו במבצע עופרת יצוקה בצפון רצועת עזה. בשנת 2012, במבצע עמוד ענן ראה מהגדר כיצד צה"ל מסתפק בתקיפות אוויריות ונמנע מלתמרן לעומק השטח הפלסטיני, ומיד אחרי מבצע צוק איתן בקיץ 2014 פיקד על פלוגת מסלול. מאוחר יותר הוא התמנה למפקד פלוגת החבלה והנדסה (פלחה"ן) של הצנחנים, ונתקל מטווח אפס בשני מחבלים במחנה הפליטים ג'נין. אחד מהם נהרג והשני נפצע באורח קשה. הוא התמנה להיות סמג"ד וראש לשכתו של מפקד פיקוד המרכז האלוף נדב פדן, היה קצין אג"צ של הצנחנים וקיבל לפני כשלושה חודשים את הפיקוד על גדוד 890.

הריאיון עימו התקיים בגזרת כיסופים במרחק של מאות מטרים מגבול רצועת עזה. המכשיר הסלולרי של המג"ד ציפצף ללא הרף, והתריע על מספר רב של הודעות. "הגזרה שקטה", הוא הדגיש, "מדובר בהודעות שקשורות לתרגיל". הוא הסביר ש"חמאס מבין שהוא נושא באחריות על כל רצועת עזה, והוא משקם את עצמו".

על השקט היחסי שמאפיין את גדר המערכת בשבועות האחרונים, אמר, "מולי נערכת חברת שמירה של חמאס, שפורשת עמדות בשבע בבוקר ויורדת מהעמדות בשבע בערב. חמאס מונע חדירה של פלסטינים מחפשי עבודה בישראל. אני חמוש על הגדר - הוא חמוש על הגדר - ביננו 100 מטר. אף אחד לא יורה על השני. זה ממחיש כמה שקט פה. אנחנו מתכוננים לחירום".

פרט למוכנות האוגדה לפיגועים מצד חמאס, ושאלת האמון בתמרון היבשתי, מרחפת בגזרה שאלה נוספת סביב הוראות פתיחה באש. שאלה זו התפתחה לשיח נוקב בחברה הישראלית, בעיקר לאחר מותו של מסתערב משמר הגבול בראל חדריה שמואלי. בעוד שחדריה נהרג במרחב החטיבה הצפונית, סא"ל מנשאוף מפקד על כוחות בגזרה השכנה, מרחב החטיבה הדרומית של האוגדה.

"נערכנו באותו היום להפרות סדר מול 3,000 מפגינים", שיחזר מנשאוף. "זה היה האתגר הראשון בתפקיד שלי. ביום רביעי נכנסתי לתפקיד וביום שבת היו הפרות הסדר", סיפר המג"ד. הוא התייחס לשאלת הוראות הפתיחה באש, ואמר "מפקדים צריכים לדבר בצורה ברורה. לדבר שחור ולבן. צריך לפשט לחייל את הדברים".

בשלב מסוים שלף המג"ד מתחת לערימת חוברות על השולחן שתי שקיות ובהן קובץ דפים - "הוראות הפתיחה באש ברצועת עזה". "נראה לך שהחייל קורא את זה? רק אני קורא את זה", אמר. "אני ושאר המפקדים מדברים בשחור ולבן. ההנחיה שלי ברורה: משחית גדר? בחושך? בלילה? עם קאטר ביד? ירי. זה כישלון אם הוא מגיע לגדר".

מנשאוף הסביר כי במרחב האלים שמולו התמודד ביום בו נורה בראל, התנהל לפי שלושה קווים ברורים: קו ירוק, בו עומדים מפגינים ולעברם משליכים אמצעים לפיזור הפגנות. קו צהוב, בו עומדים מפרי סדר אלימים שנראים מתקדמים לעבר הגבול - עליהם יורים צלפים מהברכיים ומטה. בקו האדום אליו מגיעים פלסטינים - יורים לוחמים על מנת להרוג מאחר ונשקפת להם סכנת חיים.

"הצלחנו לעמוד באתגר הזה. בזכותנו במועצת אשכול היה שקט", אמר. "ירינו בשלושה מקרים בשלוש ברכיים כי זה מה שהיה צריך", הסביר. אולם הוא התייחס לימים שלאחר אותו אירוע, שכללו הפרות סדר אלימות נוספות, "ילדים מח'ירבת ח'זעאה רצו עם קאטר, חתכו כבל חשמלי, ואז רצו בחזרה. אני כמג"ד חטפתי ארבע פגיעות במכשול. לא הצלחתי לתת לזה מענה מבצעי טוב. תדרכנו, תרגלנו, עשינו מארבים. לא הצלחנו להגיע למצב של קנה מול 'חותך', כי הוא רץ, חתך וחזר.

"לגבי הוראות פתיחה באש? אמרתי לחיילים: אם זה משחית גדר בגיר, לא קטין - יורים מהברך ומטה בטווח של 200 מטר". כדי להמחיש שהוראות אלה חילחלו לכוחות בשטח, ושלא היו צריכים את האישור שלו כדי לירות, סיפר, "בזמן טקס החלפת מ"פים, התקשר הסמג"ד שהיה מפקד גזרה ואמר 'פגענו'. זו ההצלחה המבצעית שהצלחנו להגיע אליה. פגענו בבגיר במרחב של ח'ירבת אח'זעאה. מאז אין עקיצות בגדר. פגענו ברך ומטה מדויק.

"לצלף ולקלע שנערכים בעמדה אני או המ"פ אומרים בתדריכים באופן ברור: לא יורים בילדים קטנים, ולא יורים במי שבורח. כי לא יורים בגב לאף אחד, את זה עשו הנאצים. במי כן יורים? בגיר שמשחית גדר".

תוך כדי הראיון הוא הסתכל מספר פעמים בשעון כדי לעמוד בלוחות הזמנים של התרגיל, ובין לבין סינן כי עוד מעט התרגיל יסתיים, ואז יחזרו כולם לאורך הגבול לדריכות הקבועה לכל שינוי שיש בשטח. "אנחנו מבצעים כמה שיותר 'יזומות', שהן הליכות רגליות מערבית לגדר, וחצייתה כך שעומדים בטווח של מאה מטר מהשטח הפלסטיני. מה התכלית שלהן? לחשוף מטעני חבלה ולשבש היערכות אויב".

הוא מוסיף לספר על הכוננות הגבוהה בשטח. "אחרי מבצע שומר חומות אנחנו כגדוד מוכנים מאוד ומתכוננים. הפקנו הרבה לקחים מהמבצע. איך הולך להראות המבצע הבא זה ברור לכולם. יש סיכוי גבוה שזה יתחיל בהפתעה. האתגר הגדול שלי? למצות את כל הכוח והיכולת שלי כגדוד".