מאחורי גבם קוראים להם באגף המודיעין "אנשי הליבה האדומה". נבחרת מצומצמת של קצינים וחיילים בעלי סיווג מהגבוהים שיש בקהילת המודיעין, שרואים ומבינים לעומק את התמונה המלאה על פרויקט הגרעין האיראני על כל משמעויותיו. פעילותם כוללת מעקב וניתוח דמויות מרכזיות בצמרת האיראנית, והטמעת טכנולוגיות סודיות שהאיראנים מתאמצים להסתיר מעיני המערב.
מדובר בפעילות איסוף ומחקר מהרגישות בקהילת המודיעין, שהדרג המדיני מייחס לה חשיבות קריטית במערכה המתנהלת מול איראן כבר יותר מעשרים שנה. אך לפני עשרה חודשים החלה המהפכה האמיתית, כשבמוחו הקודח של ראש אמ"ן היוצא אלוף תמיר הימן התגבש רעיון, עליו מדברים בכלליות כבר שנים רבות, לאיחוד הפעילות בתמנון המידע הגדול בישראל: יחידת 8200 וחטיבת המחקר. יד אחת אוספת את המידע העצום ויד שנייה מנתחת, חוקרת ולבסוף מרכיבה באמצעות חלקים קטנים את הפאזל.
אלוף הימן הפנים מהר מאוד כי הרבה זמן מתבזבז באיתור המידע הרלוונטי לצורכי צה"ל. במעקב אחר פרויקט הגרעין, שינוע המידע מ-8200 לחטיבת המחקר נתקל לעתים בבירוקרטיה, והשפה והמושגים של אמ"ן לא תמיד ברורים לחילות האחרים.
בסבלנות, נחישות והצניעות שמאפיינת את אלוף הימן, הוא החל לטפטף מים על הסלע כדי לחדור לתוכו ולשכנע את הפיקוד הבכיר של האגף להעביר חלק מקציני וחיילי חטיבת המחקר בעלי תחומי ידע קריטי לשרת בבסיס 8200. במילים אחרות, לעזוב את מחנה הקריה ו"היציאות היומיות", ולעבור לבסיס סגור הרחק מהבית, בתנאי שירות פחות טובים בלשון המעטה.
אחרי תקופה ארוכה, מסע השכנועים עבד וקבוצה ראשונה החלה לנוע אל הבסיסים מרצון. סא"ל ה', מפקד המרחב בן ה-36 מאמ"ן, הסביר זאת בפשטות: "אנשי חטיבת המחקר הבינו שכדי להשפיע באמת, צריך להגיע לכאן. הכי קרוב לתהליך האיסוף. גם ראש זירת איראן משפיע יותר כשהם פה לצידו ומה שקורה כאן זה תהליך מופלא. אם זה היה פשוט - זה היה קורה מזמן".
"בשורה התחתונה, אמ"ן יודע שפה כורים את היהלומים, לא רק מלטשים אותם ומתחילים לעבוד איתם. פה מתחיל המודיעין. איך הוא ממשיך הלאה? זה כבר תהליך הפקתי, מחקרי. פה מיוצר המודיעין הראשון על איראן שמגיע למדינה".
המעבר בוצע, הוקמו צוותים מיוחדים ליצירת שפה משותפת והתוצרים החלו לזרום אל מקבל ההחלטות בדיוק גבוה יותר ובמהירה רבה. אחרי שניתן האישור כי המהפכה מתממשת הלכה למעשה, אישר אלוף הימן לוואלה! להיכנס אל אחד הבסיסים הכי מסווגים של אמ"ן.
דרכי הגישה פתלתלות וצרות. את שער הברזל פותחת חיילת, שמחייכת בנימוס אחרי שקיבלה את אישור קצין אבטחת המידע ומאבטח לצידה. רוב שטחי הבסיס מורכבים מאנטנות גבוהות ומגושי בטון ענקיים המנוצלים למשרדים וחמ"לים ממוגנים, וחפורים עמוק מתחת לקרקע. שבילים צרים וסמטאות קטנות שמובילים לדלתות עם זמזם, אישורי כניסה באמצעות תגים וטביעות אצבע.
הקצינים ישבו סביב שולחן חדש במשרדו של מפקד המרחב, שראה ב-18 שנות השירות שלו הרבה רפורמות באמ"ן וצוותי פעולה רבים קמים ומתפרקים - אך מהפכה כזו, המכונה "השינוי הרב-תחומי", הוא חווה לראשונה. הדמות הבכירה בחדר הוא סא"ל ל' בן ה-36, ראש זירת איראן, מפקד של מאות חיילים, ובנו של אלחוטן ששירת יותר מ-30 שנה מאמ"ן. לצידו יושב רס"ן נ', חוקר בכיר בן 33 בחטיבת המחקר בזירה האיראנית, שעל רקע השינוי הארגוני גם קיבל את התואר "מפקד הנציגות של חטיבת המחקר בבסיס".
סא"ל ל', שמכיר היטב מה מתחולל בראשם של בכירי המשטר כמו האייתולה עלי חמינאי או הנשיא האיראני הטרי איברהים ראיסי, מתקשה מאוד לדבר בהתחלה על פרטי המודיעין המוגדרים כסודות, במיוחד כשלפניו יושב עיתונאי.
"הדבר המדהים שקורה כאן קשור לשני הצדדים - 8200 וחטיבת המחקר. פתאום הם (8200 - א"ב) מבינים מה זה תהליך ההפקה. מהי אומנות המידע. איך אנחנו מאתרים את המידע. איך אנחנו בוררים את המידע הרלוונטי מים המידע (שיחות טלפון, טקסטים ברשתות, הודעות ווטסאפ או מסרונים אחרים ועוד - א"ב). זו אומנות. אבל כשאתה מפגיש בין שני הצדדים, אתה מייצר משהו אחר, מדויק, מהיר ורלוונטי למה שהחוקרים רוצים ומחפשים. כשנציג חטיבת המחקר יושב ליד האלחוטן הוא יודע מה צריך לחפש בדיוק ולמה. אני מבין שגם עבור איש המחקר להיות סביב מקור נביעת המידע זה דרמטי".
רס"ן נ', נציג חטיבת המחקר, שרגיל לדבר על המידע המודיעיני עם דרג מקבלי ההחלטות, הרגיש הרבה יותר משוחרר בשיחה: "אני ואנשיי, שעברנו מהקריה לכאן, מהווים גשר. מדובר בשתי יחידות שפעלו יחד בתהליך שהיה יותר מקוטע ופתאום הפכו לגוף מחובר יותר. מרכיבים שפה משותפת. יורדים לעומק. הזמן וההקשר חשובים מאוד, במיוחד כשאיראן מנהלת נגדנו מערכה ישירה בהרבה מימדים: אוויר, ים, יבשה, סייבר ולכן נדרשת ראייה רחבה. זו מערכה רב-מימדית".
"האיראנים מנסים לאתגר אותנו בכל הממדים", חידד סא"ל ל', "במיוחד לאור אירועים שפגשנו בחודשים האחרונים (תקיפת כלי שיט, התקפות סייבר, מאמץ להבריח אמצעי לחימה לסוריה, הצגת כלי טיס לא מאוישים ברחבי עיראק ותימן המסוגלים להגיע לעומק הישראלי - א"ב). השפה הפכה להיות משותפת. היחידות הן נפרדות אבל הן הפכו לצוות אחד. עובדים יחד מול משימה אחת. זה יעיל ודרמטי, למשל להתרעה מפני איומים ולהגנה. יש עולם אחר של התקפה שעליו לא נדבר. העבודה המשותפת מאפשרת אירועים מבצעיים".
"בעבר היה אירוע גדול פעם בחצי שנה - היום יש אירוע פעם בשבועיים"
לאורך כל השיחה הם מצביעים על תהליך למידה של האיראנים, לא רק בתוך איראן עצמה, אלא על פעילות צבאית ברחבי המזרח התיכון כולו, שבזכותה האיראנים מבצעים שינויים מהירים בשטח כתגובה לפעילות התקפית הישראלית. כך, לעתים לכל דקה יש חשיבות במלאכת האיסוף המודיעיני: "היום סגירת מעגלים מהירה יותר, יש חיבור ישיר בין גורמים. בעבר הייתי מתקשר לבעלי תפקידים ואומר להם תבואו למבצע. היום? כולם יחד".
מהר מאוד ניתן להבין כי החוסם העיקרי לשינוי היו אותם שני החסמים העיקריים שגרמו לכישלון במלחמת יום הכיפורים: ההרגל והאגו. כשאלוף הימן הצליח בזכות אישיותו לפרום את שלל המתיחויות בין היחידות - השאר כבר זרם והפך למובן מאליו, ואז העלה שוב ושוב את הסוגיה מדוע זה לא קרה קודם. התוצאות בהתאם.
"הזירה הפכה להיות הרבה יותר פעילה על יותר אתרים ונושאים בזכות השינוי", מסביר רס"ן נ' ללא היסוס. סא"ל ל' מוסיף: "בעבר היה כאן אירוע גדול פעם בחצי שנה. היום? אני בנוהל אירוע פעם בשבועיים".
"אנחנו בולמים את האיראנים בדלת - הם הולכים לחלון"
לאורך כל השיחה, ניסו הקצינים ברגישות להסביר כי המערכת האיראנית, בפרויקט הגרעין בפרט ובנושאים צבאיים אחרים בכלל, עסוקה כל הזמן במידור, הסתרה, הונאה וטשטוש המידע. "לפעמים אתה מנסה לצייר את ההיגיון של המערכת היריבה, לא רק להבין את הפעולה או את המידע", הסביר רס"ן נ' והוסיף, "חשוב להדגיש שיש קשר בין הניסיון לאתגר אותנו בכל הממדים לפרויקט הגרעין, כולם מנופי לחץ על ישראל".
על העשרת אורניום לרמה של יותר מ-60%, בזמן שכדי לייצר פצצה גרעינית נדרשת העשרת אורניום ברמה של 90%, אמר רס"ן נ', "ההחלטה בצד השני (איראן - א"ב) עדיין לא התקבלה. יש כאן מורכבות שאנחנו עדיין מנתחים אותה. המערכת מתעצבת בדבר הזה. יש ממשלה חדשה באיראן, אבל יש התקדמות בעולמות צבירה חומר בקיע (ממנו מייצרים את הפצצה - א"ב) ועולמות הידע הטכנולוגי בגרעין".
ניו יורק טיימס פרסם בחודש שעבר ניתוח מעמיק ומבוסס מידע של דוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), המתאר בצורה מפורטת את ההתקדמות האיראנית בחודשים האחרונים. כשאני שואל את רס"ן נ' האם איראן קרובה לייצור פצצה גרעינית הוא משיב בנחרצות: "זה לא מה שאמרתי. בטיימס מתייחסים ללוחות זמנים לצבירה של חומר בקיע (לפי הערכת אלוף הימן, האיראנים רחוקים שנתיים מפצצה - א"ב). לצד הדבר הזה צריך להגיד שזה סיפור יותר מורכב, לא רק העשרת אורניום. יש את הסיפור של תכנית הנשק, הנפץ של הפצצה, זה שיוזם אותה והזיווד שלה, מטוס או טיל".
על המערכה הרב-ממדית של איראן בישראל, כולל המרחב הסורי, אמר רס"ן נ': "הסיפור הוא שהאיראנים הולכים לאזורים שקל להם. אנחנו דוחקים אותם מאזור אחד והם הולכים לאזור אחר. בולמים אותם בדלת הם הולכים לחלון, ומאתגרים אותנו בשיטות ואזורים שיותר נוחים להם ופחות לנו. עצם השימוש בשליחים, הקמה של מליציות, זה מצביע על הרעיון שיש להם רצון להגיד 'זה לא אנחנו'. בגלל זה יש לנו מנגנון שמבקר את הסנכרון בין היחידות. בקרה לראות שאנחנו לא מפספסים".
לעתים העיסוק בפרויקט הגרעין האיראני מרחיק את המחשבות על האזרחים האיראנים, הלך הרחוב ברחובות טהראן והסיכוי שקריאות תיגר על השלטון כל כמה שנים יבשילו לאיום ממשי על האייתולות.
זה היה הרגע הראשון בשיחה בו דיבר רס"ן נ' בנינוחות. "המצב הכלכלי באיראן לא טוב. הוא קשה. אם אנחנו מדברים על המדינה, אז איראן זו מדינה עם מנגנוני ביטחון מאוד חזקים, כמו משרד המודיעין בתוך הממשלה האיראנית. באופן מסורתי הם עסוקים בדיכוי אוכלוסיה פנימית, הם משקיעים בזה לא פחות מבאתגר החוץ. זה שאין הפגנות כרגע זה לא אומר שאין רצון, זה לא אומר שאין דיכוי ולא שהמצב שם בהכרח ישתפר".
על הממשלה שמרכיב ראיסי בעל הכינוי "התליין מטהראן", הוא אומר כי האנשים הנבחרים לתפקידי מפתח מצביעים על קו ברור ואחיד. "זה הולך בכיוון מאוד מובהק. באיזשהו מקום אנחנו רואים כאן את הסרת הלוט - הם כבר לא מעמידים פנים. לא מסתירים. יש להם קו שמרני, ללא רצון להראות דינמיקה עם מחנות רפורמיסטיים כמו בעבר. גורמים שעוסקים במדיניות פנים וחוץ. הם עסוקים מאוד בלבצר את המשטר שלהם, הם עסוקים מאוד בדיכוי מחאות, דיכוי התנגדות מבית".
בתום השיחה, יצאנו מלשכת המפקד ועברנו לחדר צדדי שם המתין פאנל של קצינים המחזיקים במידע הקריטי על איראן. אלו שכורים את היהלומים, מנתחים את המידע ומפיקים ידיעות זהב לממשלת ישראל. הבולט מכולם היה רס"ן מ' בן 31, שאחראי בפועל על סינון ועיבוד המידע הרלוונטי המצטבר במעקב אחר פרויקט הגרעין האיראני. מתחתיו פועלים אלחוטנים, משקלטים ומתרגמים. "כל מי שיושב כאן מדייק את העבודה היומיומית. לא רק מה להביא, אלא איך להביא את זה יותר מהר".
"רוב המתח הוא להבין אחד את השני. לא לשלוח מייל, אלא לדבר אחד עם השני פנים מול פנים. מגיע הר מידע ואותו (את קצין המודיעין מחיל האוויר - א"ב) מעניין מה גובה הטיסה של האיום, והמהירות. אותי מעניין האם התרענו בזמן. לא רק לתרגם, אלא להבין משמעויות. גם כשזו פרסית אז יש ניבים שונים".
סגן מ', קמ"ן מלהק מודיעין בן 24, שהגיע במסגרת השינוי המהפכני באמ"ן לבסיס 8200 סיפר: "אני כאן כדי לעזור לחיל האוויר לתכנן התקפה והגנה טוב יותר. להסביר כאן מה הצורך של חיל האוויר. מה הטייס בקצה צריך. למשל איך אפשר למצוא סוללות טילי קרקע אוויר".
"הפכנו מדייגים לציידים"
לכל צוות מחקר קוראים "מולקולה", וביכולתה לחקור נושא, תא שטח, ואישים. "הדבר הכי משמעותי היא העבודה המשותפת", מכריז סגן א' בן ה-23, ומציין גם כיצד בעבר היו מתקשרים רק באמצעות מיילים, וכעת בשיחות אישיות. "לא היה לחלק מהאנשים כאן מושג איך נראה תהליך ההפקה ב-8200. עכשיו יש סנכרון".
בזמן ששאר הקצינים דיברו, סגן ד' בת ה-21, אחראית מתרגמי השפה הפרסית, לא הפסיקה לחייך. אחר כך ניתן היה להבין שכולם בחדר מתבססים על מידע שחייליה מתרגמים 24 שעות ביממה. "אנחנו לומדים פרסית מאפס. תרבות, מנהגים, היסטוריה", ד' מספרת, "החיילים שלי הם אלו שמתעסקים עם הגלם הראשוני. אחר כך זה עובר לחוקרים. לא רק מתרגמים, אלא מנסים להבין האם הוא (האישיות האיראנית - א"ב), אמר את זה בנימה כועסת או חיובית. חשוב להדגיש שאנחנו גם מפעילים בינה מלאכותית. הפכנו מדייגים לציידים".
רס"ן ש' בת ה-31, סגנית ראש ענף במרכז הבינה המלאכתותית בבסיס, היא האחראית על פיתוח האלגוריתמיקה - אותה בינה מלאכותית שמדייקת את מלאכת האיסוף סביב איראן. "חשוב לנו היום להסביר, לא רק להביא את המידע, אלא לגרום למכונה להבין מה הערכיות של המידע, להנגיש את המידע. במיוחד בעידן הר-תחומיות (ים, אוויר, יבשה, סייבר - א"ב). זה אתגר כי מדובר בתחום ידע מגוון. המטרה שלנו היא למצוא תופעות ולא רק מידע גולמי".
אחת המשימות המורכבות של "אנשי הליבה האדומה" היא לחשוף את תהליך ההונאה ודרכי ההסתרה וכך למקד את מלאכת האיסוף. באמצע חודש ספטמבר, פרסמה סבא"א הודעה כי איראן מנעה מפקחי הסוכנות לבקר במפעל לייצור רכיבי צנטריפוגות בעיר קראג'. ארצות הברית, שבימים אלו מנסה לקדם משא ומתן עם טהראן על הסכם הגרעין, הסתפקה בפרסום הודעת גינוי, לפיה איראן חייבת להתקין מחדש מצלמות באותו מפעל, אחרת תתמודד עם סנקציות דיפלומטיות ללא קשר למו"מ.
על פיצוח המידע והתהליכים בפרויקט הגרעין אחראי ד' בן ה-23, קצין אקדמאי בכיר בחטיבת המחקר, שהחליט לעזוב את התנאים הנוחים של הקריה ולעבור לבסיס 8200. "איראן מתקדמת בציר החב"ק. היא מעשירה ברמה של 60%. בציר הנשק יש להם עוד הרבה מה לעשות".
"היום אנחנו משפיעים על האופן שבו המידע מגיע אלינו", מסביר על השינוי המערכתי ד' ראש צוות המחקר, "הרבה זמן לקח לפרשן את מה שהיינו מקבלים. היום אנחנו יושבים שם ועוזרים לתפקידן. הוא יכול לראות לראות מספרים לא רלוונטיים מבחינתו ולהגיד 'זה לא מעניין', ואני אשב לידו ואגיד לו 'זה כן מעניין'. אני מכוון אותו בזמן אמת".
"אין ספק שהיום אנחנו בונים תמונה מודיעינית חדה ומהירה יותר על מה שקורה עכשיו", מצהיר. לאחר מכן הוא ניסה ברגישות להסביר איך למרות החסימה של פקחי סבא"א מלבקר במתקנים האיראניים, הוא ושאר בעלי התפקידים מצליחים להגיע למידע ולתת למידע המצטבר פרשנות. "הם מנהלים תהליך להסתיר את הסטטוס של התהליכים".
האם לאור מה שאתה רואה ומבין בחודשים האחרונים אתה יותר מודאג או פחות?
"מה שאני רואה לא מפריע לי לישון בלילה, למרות שלפעמים אני הולך לישון בשעה 02:00".
מדוע? כי האחיזה המודיעינית שלך משתפרת?
"כי מבחינתי האחיזה גבוהה מאוד, ואני מרגיש שאנחנו במצב טוב עם המודיעין שאנחנו מספקים. אני לא מרגיש שאני נכשל בתפקידי".