יממה לאחר שנמלטו ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע, התגייסה יחידת המילואים "מרעול" בפיקודו של רב סמל רועי סימון לסייע במצוד. היחידה הוקמה בשנת 2014, מיד לאחר חטיפת שלושת הנערים, והורכבה מעשרות שהתנדבו למשימת החיפושים והחלו לסרוק במערות ובשדות. באוגדת יהודה ושומרון החליטו להקים יחידת מילואים מבוססת מומחי שטח, כדי להיערך לאפשרות של אירועים דומים בעתיד.
"מה פירוש המילה מרעול? השביל שהולך עליו הצאן. זה שילוב של מרעה ומשעול", סיפר דניאל ספירו, סגן ראש הדסק של היחידה, מומחה לפענוח תצלומי אוויר. "היחידה מורכבת ממומחים שמכירים את השטח מכל הזוויות. מדריכי טיולים, חקלאים, רועי צאן, אנשים עם נגיעה עמוקה לשטח", הסביר. "היחידה מורכבת מגששים, מסיירים ומאנשי דסק. חלקם גרים באזור ולכן הם יודעים לבוא ולהדריך, 'אולי נחפש פה וכאן, פה יש חירבה שאף אחד לא מכיר, פה יש מערה'. אם מחברים מפענח תצלומי אוויר לגיאולוג ולמדריך טיולים, לדוגמה, אנחנו מרכיבים סיפור שיכול הרבה פעמים לעזור".
ספירו המשיך: "למשל, אנחנו מקבלים סרטון, ולא יודעים איפה הוא צולם, אבל רואים את סוג הסלע שמופיע בו. אנחנו יודעים איפה יש את סוג הסלע הזה ואיפה אין, ומנסים להתחקות אחרי התנועה. זה מאמץ משותף שלנו עם שב"כ ועם יחידות אגף המודיעין", אמר. "אני גם מכוון את מי לשאול, למשל רועה צאן שעובד באזור. אם זיהינו מצלמה של חקלאי מהסביבה, מישהו צריך ללכת לבדוק אותה. הסיירים שלנו יודעים להגיד אם ומתי מישהו עבר בשביל לפי הצורה שבה נראים השיחים".
כשנשאל על ההבדל בין גששי היחידה ובין הגששים הבדואים, ענה ספירו כי מצופה מהם לעבוד באותה הרמה. "אם הגשש הבדואי גדל בשטח, זה טבע שני שלו. הוא רואה דברים שאנחנו לא רואים. מהגשש שלי אני מצפה לאותו הדבר", אמר. "הגששים שלנו גרים בגבעות, הם מדריכי טיולים, מדריכי נוער, 'חבר'ה' שהיו בכל מקום במדינתנו, במקרה הטוב עם סנדלים ובדרך כלל יחפים. הבחור שעלה על העקבות של זכרייה זביידי הוא בעצמו רועה צאן".
ספירו מעיד כי מעצרו של זביידי הוא ההישג הגדול ביותר של היחידה בחיפושים האחרונים. "זה התחיל מאינדיקציה של חקלאי שראה אותו באזור מסוים. מצאנו סוגים שונים של סיגריות. היחידה הגיעה מהר מאוד, גילתה עקבות וביצעה מרדף עיקש עד למקום שבו הוא והאסיר הנוסף הסתתרו. גם כשנגמרו העקבות, המשכנו בחיפושים בעזרת לוחמי ימ"מ, עד שמצאנו אותם".
יחידת מרעול היא חלק משמעותי במצוד אחר האסירים הבטחוניים. לאחר כמעט שבועיים, ארבעה נתפסו והחיפושים אחר השניים הנותרים עדיין ממשיכים. "בשטח, גשש אחד או סייר אחד שלנו פועל יחד עם צוות קרבי. פעלנו יחד עם המסתערבים של מג"ב, ימ"מ, היחידה המבצעים של שב"כ, שייטת 13 וסיירת מטכ"ל", פירט. "שללתי וצמצמתי אפשרויות, אני מעלה את כל הנקודות על המערכת. זה מתחיל מאינדיקציה".
"אין לי יתרון בשטח בנוי", מודה ספירו. "התפקיד שלי הוא במרחב שטח פתוח או חקלאי. בגבול ירדן סרקנו שטחים אדירים, הבאנו כל מיני אינדיקציות. אני יודע לשער מתי ומי עבר באזור, ורכז שב"כ יודע לעשות מהמידע הזה מטעמים".
ספירו הופתע מחוסר התכנון של המחבלים הנמלטים. "התכנית שלהם הסתיימה ברגע שהראש שלהם יצא מהקרקע. הייתה התלבטות, וזה ניכר מהשטח", העיד.
הקשיים הגדולים הגיעו בשעות הלחץ. "אתה לא עובד מספיק מהר, יש ניגוד עניינים, רוצים מפה איכותית ומקצועית עם הרבה פרטים, ומהר", מתאר ספירו. "היחידה הזו היא כלי משלים, לתת מענה למשהו חסר. צריך להזין אותה באינדיקציות והיא צריכה להיות מאובטחת. חשנו סיכון כשפעלנו ביהודה ושומרון", נזכר. "הפרות הסדר הקשות פגעו ביעילות הכוח, כשמטרתו הפכה להיות להפסיק את ההפס"ד במקום לחפש".