(בווידאו: הלווייתו של קאסם סולימאני)
ברקע חיסולו של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני, המכון למחקרי ביטחון לאומי מזהיר כי ישנה עלייה בסבירות למלחמה במזרח התיכון בשנה הקרובה - כך עולה מההערכה האסטרטגית השנתית של המכון שתוגש היום (שני) לנשיא המדינה ראובן ריבלין. לנוכח התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, מאמצי חיזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת והמתיחות מול חמאס בעזה, חוקרי המכון סבורים שישנה סכנה של עימות רחב היקף שעשוי להוביל למלחמה, במיוחד על רקע המשבר הפוליטי המתמשך בישראל.
ככלל, הדוח קובע שישראל מחזיקה בהרתעה בסיסית חזקה מאוד, אך מתמודדת עם שלוש חזיתות נפיצות מאוד: סוריה, לבנון ורצועת עזה. "בשלושתן, למרות קיומה של הרתעה הדדית בין הצדדים, קיים פוטנציאל הסלמה לעימות נרחב ולמלחמה כוללת, ביותר מחזית אחת בזמן נתון", נכתב בדוח. חיסול סולימאני רק מחזק את ההערכה בדבר האפשרות להסלמה, כך לפי הדוח, מגביר את רמות אי הוודאות, אי היציבות והנפיצות "וטומן בחובו פוטנציאל לתפנית אסטרטגית, שאת היקפה וממדיה מוקדם עדיין להעריך".
במסגרת ההערכה האסטרטגית אותה הגיש יו"ר המכון, אלוף (מיל') עמוס ידלין, בוצע גם מדרג של האיומים המובילים על ישראל על פי סדר חומרתם. האיום החמור והמסוכן ביותר ניצב מצפון, כשהחשש המרכזי מכונה על ידי חוקרי המכון "מלחמת הצפון הראשונה" - עם חיזבאללה בלבנון, אך גם עם כוחות המזוהים עם איראן בסוריה, עיראק, איראן ומדינות נוספות. לפי הדוח, בשנה האחרונה התעצמו האתגרים בזירה הצפונית וצה"ל צריך להיערך למלחמה רב-זירתית - חיזבאללה בלבנון, משטר אסד ומיליציות שיעיות הפועלות בסוריה ובעיראק בהכוונה איראנית, וכוחות איראניים באמצעות חיזבאללה בסוריה.
גם אם ההסלמה תתמקד בלבנון בלבד, המכון מזהיר כי "מלחמת לבנון שלישית" עם חיזבאללה תהיה עצימה והרסנית בהרבה ממלחמת לבנון השנייה. לפי התרחישים המתוארים בדוח, ישראל עשויה להתמודד עם ירי מסיבי לעורף, שכולל טילים מדויקים, עם מאמץ להכנסת כוחות קרקעיים לשטחה ועם מתקפה תודעתית רחבה לערעור אמון הציבור בהנהגה המדינית והצבאית. במסגרת ההיערכות לתרחישי ההסלמה הללו, המכון ממליץ לקיים דיון עקרוני של שיקולי עלות תועלת בסיכונים הכרוכים במאמץ למנוע את התעצמות חיזבאללה בטילים מדויקים - ולאזן בין הנזק האפשרי שעשוי להיגרם מנשק מדויק לבין אפשרויות הפעולה נגדו וברעיון של "מתקפת מנע" כלפי חזבאללה לנוכח התקדמות "פרויקט הדיוק" ומול חלופות אחרות.
במקום השני בהערכה האסטרטגית נשקף האיום הגרעיני מצד איראן. אמנם, המכון קובע כי מדובר באיום קיומי החמור ביותר על ישראל, אך דחיפותו נמוכה יותר ב-2020. חוקרי המכון סבורים כי יש להיערך לתרחיש הקיצוני לפיו איראן תחליט לפרוץ לעבר פצצה גרעינית בשנה הקרובה, אך גם לתרחישים הריאליים יותר - משא ומתן מחודש עם המערב וזחילה איראנית לעבר הסף הגרעיני של ייצור פצצה. "שני תרחישים אלה מחייבים הבנות קרובות ותוכנית פעולה משותפת, גם צבאית, עם ארצות הברית", קובע הדוח, כשברקע חיסולו של סולימאני גם תרחיש של עימות רחב היקף בין איראן לארצות הברית ידרוש תיאום מקסימלי עם ישראל.
לבסוף, בזירה הדרומית, המכון סבור שלמרות מאמצי ההסדרה מול חמאס, פונטציאל ההתלקחות בעזה נותר גבוה אם ולא יושגו הסכמות בדבר הסכמת אש ממושכת, אך קובע כי חומרת איום זה פחותה משמעותית מזה הנשקף לישראל מצפון. אם תפרוץ מערכה רחבה, המכון ממליץ לנהל אותה כ"מפתיעה, מתמרנת, וממוקדת בזרוע הצבאית של חמאס, ללא "שימור חמאס ככתובת" וללא כיבוש עזה - ולסיימה במהלך מדיני של הסדרה מעמדת כוח".