אחרי שנתיים עמוסות כמפקד פיקוד העורף, מונה אלוף יואל סטריק בשנת 2017 למפקד פיקוד הצפון. בריאיון חג מיוחד ומקיף לוואלה! NEWS, לרגל סיום תפקידו בפיקוד הצפון ולקראת המעבר לתפקידו הבא כמפקד זרוע היבשה, הוא התייחס לכוחו של ארגון חיזבאללה ולאיומים על גזרת הצפון במצב מלחמה.
חיזבאללה בנה שלוש רגליים מרכזיות למלחמה נגד ישראל: חוליות הגנה ביותר ממאה כפרים שיעים בדרום לבנון, קרוב מאוד לגבול הישראלי, במטרה לתקוף את כוחות צה"ל אם יתמרנו לעומק שטחם; מערך אש עצום שכולל יותר ממאה אלף טילים ורקטות לטווחים שונים, שחלק קטן מאוד מהן מדויק ויודע לפגוע ביעדים אסטרטגיים בעורף ישראל; הרגל השלישית והמתפתחת היא היכולת ההתקפית של חיזבאללה במטרה לכבוש שטחים בגליל.
"אתה שואל אותי עכשיו - ארבע או שבע יממות ראשונות במלחמה - האם הדבר הנכון זה לפנות יישובים סמוכי גבול? התשובה היא כן"
בהתאם לאיומים שעליהם הצהיר בגלוי מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, ושעליהם הצביע המודיעין הישראלי, הוחלט על מענה משולב שאת אחד מהם, התכנית לפינוי יישובים, הוביל באופן אישי סטריק כמפקד פיקוד העורף וכאלוף פיקוד הצפון.
במהלך הריאיון נשאל סטריק, כשגבו לכיוון גבול לבנון ופניו למטולה, על הנושא שלפחות בגבול הדרום מעורר מחלוקת, וכן ביקורת מצד פוליטיקאים. על השאלה מה הבעיה לפנות יישובים לקראת הסלמה הוא משיב: "אין שום בעיה. אני חשבתי שנכון גם כמפקד פיקוד העורף וגם כמפקד פיקוד הצפון לחזק את הקשר בין העורף לבין החזית, מסיבה מאוד פשוטה: כשאתה מגיע לכאן כמפקד פיקוד הצפון אתה מבין מה אתה התכלית של הלחימה שלך - להסיר איומים שמשפיעים על העורף".
על האפשרות של פינוי אוכלוסייה אמר סטריק: "אני מסתכל על זה בצורה מקצועית וקרה ביותר. איפה שנידרש נפנה יישובים. אתה שואל אותי עכשיו - ארבע, חמש, שש, שבע יממות ראשונות - האם הדבר הנכון זה לפנות יישובים סמוכי גבול? התשובה היא כן, מסיבה מאוד פשוטה: זה יגן על האזרחים. נוסף על כך, זה ישפר את חופש הפעולה המבצעי של צה"ל ויאפשר לו באמת להתמקד בפעולות הצבאיות ולא להתעסק בשירותים שניתנים במשגב או במנרה. לכן, אין פה שום עניין רומנטי, העסק הוא מאוד מעשי ומקצועי".
על מיגון היישובים: "טוב ביחס ללבנון השנייה, אך עדיין יש פערים"
אלוף סטריק לא התעלם מהביקורת הציבורית שעשויה לעורר תכנית לפינוי יישובים, המצטיירת בעיני חלק מהפוליטיקאים כהפסד לאויב. "קודם כל, נכון להכין תכניות רחבות. תכין תכנית רחבה שיודעת לפנות את היישובים הצמודים לגדר. מה תממש? זו כבר החלטה קונקרטית שתקבל אותה במלחמה".
"אני חושב שיצרנו מנגנון של שיתוף פעולה מצוין בין פיקוד הצפון לבין פיקוד העורף, שמאפשר לי כמפקד פיקוד מרחבי במלחמה לפנות את מה שאני אחליט לפנות", הוסיף. "אין שום סיבה שבמציאות שבה הצד השני מתכנן לכבוש יישובים, אנחנו נחזיק אזרחים ובתי ילדים בקו המגע. זה נראה לי לא נכון. לכן, השאיפה היא לעשות את זה לפרק זמן קצר ככל הניתן ולהחזיר לאחר מכן את האזרחים".
בנוגע למצב המיגון במרחב פיקוד הצפון השיב סטריק בתחילה בהיסוס "פחות טוב ממה שהייתי רוצה", ולאחר מכן בחר בקפידה את מילותיו. "הוא טוב בסדרי גודל ביחס למלחמת לבנון השנייה, אם זו ההשוואה", אמר. "יש עדיין פערי מיגון, בעיקר מיגון אישי, שצריך לטפל בהם".
נעשים צעדים בנושא?
"יש צעדים. מערכת הביטחון עסקה בזה, הקצתה משאבים, ופיקוד העורף בכוח מלא על העניין הזה".
הריאיון המלא עם אלוף סטריק יפורסם מחר בוואלה! NEWS