מהרגע שבו התבצע הפיגוע שבו נהרג הרב רזיאל שבח בפאתי חוות גלעד שבשומרון, היה ברור כי חוליית הטרור שעומדת מאחוריו פועלת על זמן שאול. המחבל אחמד ג'ראר, בן 22, בנו של נאסר ג'ראר מראשי הזרוע הצבאית של חמאס שחוסל ב-2002, גדל אולי על סיפורים אודות האופן שבו הצליח אביו לחמוק במשך כמעט כשנתיים מכוחות הביטחון הישראלים. בן דודו של ג'ראר - אחמד אסמעיל - נהרג בפעולה.
אולם בשנים האחרונות, חוליות טרור נוסח זו המעורבת בפיגוע בחוות גלעד, שורדות לכל היותר כמה שבועות, לא מעבר לכך. המודיעין שמצליח שב"כ להפיק מסכל לרוב את הפיגועים עוד בשלב התכנון. ואם פיגוע שכזה בכל זאת יוצא לפועל, הרי שסגירת המעגל על המחבלים תהיה מהירה למדי. בסוף מישהו מהם עושה טעות כזו או אחרת, מדבר או נחשף יותר מדי - ובכך בעצם מוביל ללכידתם.
לחלק מהסיכולים אחראית הרשות הפלסטינית. מנגנוני הביטחון שלה מבצעים עדיין מעצרים בקרב פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי, ובכל שבוע מחדש מפרסמים האתרים של הארגונים הללו האשמות בדבר שיתוף פעולה ביטחוני בין הרשות הפלסטינית לישראל. אלא שספק עד כמה שיתוף הפעולה הביטחוני הזה ישרוד עוד זמן רב לנוכח העוינות המדינית ההולכת וגדלה בין רמאללה, וושינגטון וירושלים. עצירה של התיאום הביטחוני תהווה אתגר לא פשוט לכוחות הביטחון הישראליים.
הפעולה עצמה בוצעה בשני יעדים לפחות בג'נין, כך על פי מקורות בעיר. תחנת דלק והבית של משפחת ג'ראר בוואדי בורקין, שכונה/כפר שצמודה למחנה הפליטים של העיר. על פי המקורות הפלסטיניים, בתחנת הדלק הייתה פעילות של כוחות מסתערבים ולאחר מכן החלה פעולה נרחבת יותר של כוחות ימ"מ על מדים. זו אינה פעולה פשוטה מבחינת המסתערבים, לפעול בשכונה שכזו בשעת ערב, באזור ערני ומודע לאפשרות של פעולה נוסח זו וניתן לשער שהסכנה לכוח הייתה גדולה.
החוליה הורכבה משלושה מחבלים ולא פעלה במתווה שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות, של "הזאב הבודד". כלומר, כאן היה מדובר בחוליית טרור לכל דבר, מבית היוצר של חמאס, שתכננה את הפיגוע בחוות גלעד וחבריה פעלו לאחר מכן כמבוקשים. הם נמלטו מאזור שכם לגזרה שאותה הם מכירים טוב כל כך, ג'נין, עיר הולדתם. ייתכן שקיוו לשוב לשגרה וכך לחמוק מכוחות הביטחון, אלא שפנטזיה לחוד ומציאות לחוד. אפשר גם להעריך שהיה בחמאס מי שסייע לחוליה הזו ולא תהיה זו בגדר הפתעה אם יתגלה כאן קשר בין ג'ראר וחבריו לבין "מטה הגדה", חבורת משוחררי עסקת שליט שנולדו במקור בגדה, ומפעילה מרצועת עזה חוליות טרור ביהודה ושומרון. הבוקר כבר קיבל חמאס באופן רשמי אחריות על החוליה ועל הפיגוע ופרסם תמונה של אחמד ונאסר ג'ראר, כשלידם הכיתוב "זה גור האריות מהאריה הזה".
הימ"מ שפשטה על ביתו של אחמד ג'ראר, היא גם היחידה שאחראית לחיסול של האב, נאסר ג'ראר, לפני קצת יותר מ-15 שנים. אחמד היה בן שש כשאביו נהרג. לא מעט פעמים ניסו כוחות צה"ל לעצור את האב, שהיה עסוק בתכנון של מגה פיגועים בישראל: פיגוע בבית החולים שיבא בתל השומר ופיגוע תופת בבניין רב קומות. שנה לפני חיסולו נפצע קשה ב"תאונת עבודה", כאשר אחד המטענים שהרכיב התפוצץ וגרם לקטיעה של שתי רגליו.
הפציעה הקשה לא גרמה לו להפסיק את פעילות הטרור שלו, להיפך. הבן, אחמד, אפשר לשער, זכר את הביקורים של החיילים בבית המשפחה ובדומה לבניהם של מחבלים או מבוקשים רבים אחרים שחוסלו, גדל על המיתוס של אביו. התודעה שלו נצרבה. כבר לפני ארבע שנים כתב בעמוד הפייסבוק שלו כי הוא מבקש סליחה מאמו על שהוא מבקש להיות שהיד. כעת, לאחר חילופי האש הכבדים, ייתכן והצליח להימלט - או שחוסל.
