הקבינט המדיני-ביטחוני החליט היום (ראשון) לאמץ שורת צעדים שמטרתם להסדיר את האחריות להגנה מפני האיום הנשקף מרחפנים, ולשפר את ההגנה מולו. במסגרת זו סוכמה חלוקת האחריות בין הגורמים הביטחוניים והוחלט על המשך המאמץ בתחום הטכנולוגי לצורך הגנה מפני רחפנים. הקבינט הטיל על המועצה לביטחון לאומי לבחון, יחד עם הגורמים הרלוונטיים הנוספים, את ההסדרה הראויה בתחום. הדיון התקיים בעקבות דוח מבקר המדינה בנושא שפורסם בחודש שעבר. בעבר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי האיום "הרבה יותר גדול ממה שאנחנו משערים ברגע זה".
מהדוח עלה כי עד סוף 2017 יגיע מספר הרחפנים האזרחיים בישראל לכ-20 אלף. ניתן לרכוש אותם בקלות יחסית באינטרנט ולהפעיל אותם ללא הכשרה מוקדמת, מכל מקום וללא אמצעים מיוחדים. מצב זה מעלה כמה חששות כבדים: כאוס בשמי הארץ ושימוש ברחפנים על ידי גורמי טרור או פשיעה. סגן המפכ"ל, ניצב זוהר דביר, אמר בעבר כי "האיום הוא כאן ועכשיו. מגוון תרחישי האיום הוא עצום וחשוב להתייחס לכך במלוא העוצמה והנחישות". בצה"ל הגדיר זאת סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף יאיר גולן כ"איום בעל יכולות מגוונות" ובחיל האוויר תואר איום הרחפנים כאיום בעל "פוטנציאל נזק הולך וגדל".
הבעיה העיקרית נעוצה בעובדה שאף גוף לא מוכן לקבל את האחריות לטיפול באיום המתעצם. לפי ממצאי הדוח, צה"ל, המשטרה ורשות התעופה האזרחית משליכים את האחריות בנושא הרחפנים זה על זה. בדיון שנערך במועצה לביטחון לאומי במאי 2015 סוכם כי "אין גוף אחד הרואה את עצמו אחראי לטיפול בנושא". המשטרה טענה כי האחריות למרחב האווירי של ישראל נתונה בידי צה"ל, בעוד שבצבא טענו כי ככל שמדובר בכלים שאינם חוצי-גבולות אין אחריות לצה"ל. בשל הוואקום שיוצר מצב זה, קבע המבקר, "גדל הסיכון לפגיעה בביטחון המדינה".
אירועי הבטיחות שבהם היו מעורבים רחפנים בארבע השנים האחרונות
