35 ימים חלפו מאז שהחלה שביתת האסירים הפלסטינים בבתי הכלא בישראל, והנתונים בצה"ל מצביעים על עלייה מתונה בהיקף האלימות והפרות הסדר ברחבי יהודה ושומרון. שני פלסטינים נהרגו באירועים שונים, וברשות הפלסטינית גופי התקשורת ממשיכים להדהד את הנושא. במערכת הביטחון מעריכים כי מחר (שישי) יגיעו המחאות לשיאן בכיכר איו"ש. בשונה מההפגנות הקודמות, מועד חג הרמדאן מתקרב ועמו האווירה המתוחה, ולפיכך הכוחות צפויים להעלות את רמת הדריכות במוקדי החיכוך הקבועים.
ישראל החליטה שלא לנהל דיאלוג עם האסירים, אבל ההיסטוריה מלמדת כי ברגע האחרון, כשהמצב הרפואי מתחיל להידרדר, מתחיל המשא ומתן עם הנהגת האסירים שמבשיל לכדי החלטות. הפלסטינים יוצאים מנקודת הנחה כי גם אם ישראל לא דנה עמם עכשיו, היא תעשה זאת בעוד חודש.
עוד בנושא:
לא מעט גורמים טוענים כי ביקור משפחות האסירים, שירד מפעמיים בחודש לאחת, עשוי להביא לתפנית בשביתה. זאת, לעומת הדרישה לפשרות בשיחות הטלפון או בטיפולים הרפואיים שלהם זכאים האסירים.
ואולם, מספר האסירים השובתים ירד מ-1,300 ל-840, וברחוב הפלסטיני צעירים רבים מבקרים את המהלך. לראייתם של הצעירים, שלא בהכרח מכירים את שמות האסירים הוותיקים, בזמן שהם מחפשים מקומות עבודה ויציבות מממנת הרשות הפלסטינית קצבאות לאסירים ולבני משפחתם ומסייעת להם בלימודים אקדמיים. בניגוד לכך, גורמים במערכת הביטחון טוענים כי המתיחות בגדה כעת כל כך גבוהה, שהיא עלולה להתפרץ לא רק בין ישראל לפלסטינים אלא בתוך הרשות, על רקע חילוקי הדעות סביב סיום השביתה.
לפני ימים אחדים התקיימה הפגנה חריגה של 150 פלסטינים מול המוקטעה ברמאללה, ובשני ימי השישי האחרונים נאלצו מנגנוני הביטחון הפלסטינים להדוף הפגנות בכיכר איו"ש תוך ניסיונות למנוע מהם להגיע לצד הישראלי. במקביל, רעייתו של מוביל השביתה מרואן ברגותי, פדווה, מפזרת אזהרות ואיומים בכלי התקשורת שלפיהם היא לא תאפשר לרשות הפלסטינית לסגור עסקה עם ישראל לסיום השביתה ללא הסכמתו המפורשת של מרואן.
אבו מאזן נסחף לתוך השביתה ונאלץ להפגין גישה לאומנית, אך בפועל היה רוצה לראות את השביתה מסתיימת כבר אתמול. הרשות הפלסטינית מאותגרת במצב שכזה ולכן, כל יום שעובר משחק לידי ברגותי - שיהיה זה שכנראה יגיד את המילה האחרונה.