העלייה החדה בייצוא הביטחוני של ישראל נגרמה בשל התחזקות ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) ותופעת הפליטים וההגירה הבלתי חוקית - כך עולה מנתוני היקף הייצוא של משרד הביטחון שפורסמו ביום חמישי האחרון ודיווחו על שנה שניה ברציפות של עלייה בחתימת החוזים.
ראש האגף לייצוא ביטחוני, תת-אלוף במיל' מישל בן ברוך, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי איכות המוצרים תוצרת ישראל מהווה יתרון משמעותי בתחרות על המכרזים השונים בעולם. "לא מדובר בהתמקדות בנושא אחד אלא במספר רב של תחומים, כמו הגנת המולדת, עיר חכמה ובטוחה, הגנת סייבר, הגנת גבולות ותחום הקמת גדרות מתקדמות. בנוסף, מדובר גם בהגנה אווירית ובהשבחת פלטפורמות", אמר.
אולם לא הכול ורוד. בכירים בתעשיות הביטחוניות מעידים כי מעצמות כמו ארצות הברית מסייעות לתעשיות המקומיות שלהן להתמודד עם מכרזים בהיקף של מיליוני דולרים אחדים, בניגוד לעבר, אז היו מגלים מעורבות מדינית רק בפרויקטים גדולים. המהלך הזה הפך את השוק למורכב יותר. בישראל למדו את הפרטים, ובשנים האחרונות ניתן לראות מעורבות גוברת של ממשלת ישראל בחתימת חוזים בין ממשלות באופן שמסייע רבות לתעשיות הביטחוניות בזכיית מכרזים.
עוד בוואלה! NEWS:
ההפתעה הקטלנית שמכין צה"ל לציידי הטנקים של חיזבאללה
חופרים מנהרה ומחלצים נשק: חמאס פרסם סרטון לציון יום האדמה
רכבי שטח וטרקטורונים: המאבק בהברחות בארץ המרדפים בגבול מצרים
גם העובדה כי צה"ל וגופי ביטחון נוספים שרוכשים חלק לא מבוטל מהטכנולוגיות תוצרת כחול לבן, מהווה מעין תו תקן לאיכות הטכנולוגיה. מגמה עולמית נוספת היא דרישה של הלקוחות לקבלת אשראי וסיוע מימון באופן שבא לידי ביטוי בין היתר בדחיית התשלומים לטווח ארוך.
עוד מגמה שעולה מהנתונים היא התנאי של מדינות זרות, ובראשן הודו, לכלול במסגרת המכרז חברות מקומיות בפיתוח וייצור. לשם כך הועתקו פסי ייצור ומעבדות לחו"ל. "יש הסכמי סודיות מאוד ברורים שמאפשרים את התהליך שנעשה תחת בקרה", אמר תא"ל במיל' בן ברוך, והוסיף שקיימת גם "תחרות בין חברות ביטחוניות ישראליות בכמה תחומים".
על פי הנתונים, התעשיות הביטחוניות הישראליות חתמו במהלך שנת 2016 על חוזים חדשים בהיקף של כ-6.5 מיליארד דולרים, עלייה של 800 מיליון דולרים, שהם 14%, לעומת שנת 2015. נתונים אלו מצביעים על התחזקות התעשיות הביטחוניות של ישראל בשוק הביטחוני העולמי למרות התחרות המורכבת מול המעצמות השונות. העובדה שהצמיחה המשמעותית לא נובעת מחתימת פרויקט גדול אחד אלא מחוזים רבים מצביעה על נקודת חוזקת נוספת לתעשיות הישראליות.
מניתוח החוזים שנחתמו עולה כי השבחת מטוסים ומערכות אוויריות מהווים 20% מכלל החוזים, אמצעי תצפית ואופטרוניקה מהווים 18%, טילים ומערכות הגנה אוויריות מהווים 15% מהחוזים, מכ"מים ולוחמה אלקטרונית - 13%, נתח החוזים במערכות מודיעין מידע וסייבר נאמד ב-8% ומוגדר כמנוע צמיחה עבור התעשיות הביטחוניות בישראל ומל"טים מהווים 7% מסך החוזים. יעדי הייצוא התרחבו מאוד תחת הפיקוח של האגף לפיקוח ייצוא ביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון וכוללים את אסיה והפסיפיק, אירופה, צפון אמריקה, אמריקה הלטינית ואפריקה.