אחרי חיסול סמיר קונטאר, רבים בצד הישראלי פקפקו באפשרות שחיזבאללה יגיב. ייתכן שזו הייתה משאלת לב, וייתכן שהיה זה בעיקר ניסיון להחיל את חוקי ההיגיון המערבי על חיזבאללה והמזרח התיכון. ההערכה הייתה שחיזבאללה לא יסתכן בשלב הזה בעימות עם ישראל - לא כאשר שליש מהכוח הסדיר שלו אינו כשיר ללחימה ועוד כשליש שקוע בלחימה בסוריה. אולם הנאום של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה אתמול (ראשון) הבהיר כי הוא נחוש להגיב על החיסול גם אם הוא וארגונו ישלמו על כך מחיר כבד.
"התגובה על חיסול קונטאר תגיע, היא בלתי נמנעת ועל ישראל לחשוש ממנה. לישראלים יש סיבה לפחד כעת - בסמוך לגבול, בתוך ישראל ומחוצה לה", אמר נסראללה בנאום ששודר על מסכי ענק במהלך טקס אזכרה שנערך באולם בדאחייה מעוז הארגון שבדרום ביירות. "אנחנו לא יכולים לסבול את שפיכת דמם של לוחמינו ושל אחינו על ידי הציונים - ולא משנה מה יהיו ההשלכות לכך".
נסראללה, שמכיר את חוקי המזרח התיכון, יודע שחוסר תגובה עלולה להשליך באופן שלילי על תדמית הארגון ועל מעמדו בלבנון ובסוריה. בשכונה הזו, התעלמות מחיסול קונטאר תתפרש כחולשה יוצאת דופן מול ישראל ולכן תיתן דחיפה לאויבי הארגון בלבנון - העסוקה בעימות על זהות הנשיא הבא ומחוץ לה דאעש בסוריה.
דאעש, האויב מספר אחת של חיזבאללה, ומנהיגו אבו בכר אל-בגדאדי, החליטו אף הם להעלות את רף האיומים נגד ישראל בימים האחרונים. אם למדינת ישראל לא היו חסרים איומים חיצוניים עד כה, הרי שהימים האחרונים מזמנים לה תחרות "מי יצליח להפחיד יותר את הישראלים?" בין שני ארגוני הטרור החזקים בעולם.
שני המנהיגים, אל-בגדאדי הסוני מחד, ונסראללה השיעי מאידך, מקווים שהגברת הרטוריקה המאיימת נגד ישראל, תסייע להם מעט בדעת הקהל המוסלמית והערבית דווקא לנוכח מצוקתם מבית הנובעת מהלחימה הבלתי פוסקת זה נגד זה. בעוד דאעש סופג מהלומות קשות בלחימה בעיראק בעיקר, אך גם באזור קובאני וחאלב, חיזבאללה סופג עוד ועוד הרוגים בקרבות בסוריה תוך שהוא משתק את הזירה הפוליטית הלבנונית.
ההישג לכאורה של רוסיה והמשטר הסורי חיסולו של מפקד "צבא האיסלאם" (ג'יש אל-איסלאם), זהראן עלוש אינו צפוי לשנות את פני הלחימה בסוריה או להביא לניצחון קרוב של חיזבאללה. אלא להיפך, הפגיעה בארגון המורדים שחלש על פרברים של דמשק, מעכבת את פינוי אנשי דאעש מהאזור.
בנוסף לכך, החיסול הוביל להחלטה של מפקדי צבא האיסלאם ופלג מרכזי אחר, "אחראר א-שאם", שלא להשתתף בדיאלוג עם נציגי המשטר על עתידה של סוריה המתוכנן להיערך ב-25 בינואר בז'נבה. זאת בלי קשר לעובדה כי מוסקבה הטילה וטו על השתתפותם. לפיכך, הן בפן הצבאי והן בפן הדיפלומטי המלחמה בסוריה אינה מתקרבת לסיומה.
אולם על אף הצרות של חיזבאללה ודאעש בסוריה, האיומים שהשמיעו נגד ישראל לא יישארו ללא כיסוי בשלב כזה או אחר. נסראללה, בנאומו הפומבי, לא מותיר לעצמו שום ברירה אלא להגיב לחיסול וייאלץ לעשות צעד צבאי כדי להוכיח שהוא עומד באיומיו. לאן צעד כזה יוביל? קשה לומר, בוודאי שלא למזרח תיכון שקט ורגוע יותר.
