מפקדים דרוזים בקריאה לרמטכ"ל: "אל תפרק את המורשת שלנו"

סעב הדגיש כי הקושי לגייס לוחמים לגדוד נובע, בין היתר, מאי קידום קצינים. "משנת 2007 לא קודם שום מג"ד של חרב לתפקיד מפקד חטיבה. רק לאחרונה מונה מג"ד לאל"מ, אך לא לתפקיד מח"ט. כתוצאה מכך, אנשים שחשבו על קריירה צבאית הלכו ליחידות אחרות. למה לא קודם אף מג"ד?", תהה.

לקריאה נוספת:
מאות יוצאי הפגינו בת"א: נבלם ניסיון לחסום את איילון
משרד החינוך מזגזג: במקום להסתגר בכיתה - תלמידים יפקידו ניידים
קנדה תגרש לשטחים נכד של מייסד חמאס: "ירצחו אותי שם"

אל"מ (במיל') חמדה גאנם, ששימש מפקד הגדוד בין השנים 1996-1994, מתח ביקורת אף הוא על המהלך. "אני קראתי מזמן לא לאלץ את בני הנוער להגיע אל הגדוד, אלא לאפשר לו לבחור כמו כל חייל בצה"ל. אסור להשאיר גדוד צולע, אבל נכון היה להשאיר מסגרת פלוגתית, כמו פלוגת סיור, שתאפשר לאלו שכן רוצים - ויש לא מעט כאלה - להתגייס למסגרת שכזו. עצוב לי מאוד לראות איך מפרקים את הגדוד. עיקר הקצונה הדרוזית התפתחה דרך הגדוד הזה", אמר. הוא הוסיף כי ברעיון הקמת פלס"ר תומכים קצינים רבים נוספים שפיקדו בעבר על גדוד חרב.

קצין בכיר, שנמנה בעבר עם חברי המטה הכללי בצה"ל, הסביר על השתלשלות האירועים שהובילה לסגירת הגדוד. "השיח במטכ"ל על פירוק הגדול החל עוד בתחילת שנות האלפיים. היה קושי לגייס בני נוער מהעדה הדרוזית לגדוד חרב. בשלב מסוים הגישו נגדנו בג"ץ שחייב את צה"ל להחתים את המועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) על טופס שלפיו הם רוצים ומוכנים להתגייס לגדוד, כי באותם ימים היו עושים כל מיני טריקים למלא את השורות", אמר.

לדבריו, מנהיג העדה הדרוזית, מוואפק טריף, התנגד למהלך בשעתו. בשיחות סגורות הוא אף אמר אז לקצינים בכירים: "זה נכון לפרק את הגדוד, אבל לא עכשיו, זה מוקדם מדי". עתה, העריך הגורם, המהלך לא היה יוצא לפועל ללא תמיכתו של טריף. "לאורך זמן המהלך ישתלם לעד הדרוזית, וקצינים בני העדה יגיעו לתפקידי מפתח מהר יותר", הוסיף.

הקצין בן העדה בדרגה הבכירה ביותר הוא תת-אלוף חסון חסון, מזכירו הצבאי של נשיא המדינה ראובן ריבלין. קצין בכיר נוסף בן העדה הוא מח"ט גולני, אל"מ רסאן עליאן, שנמצא בעמדת זינוק לתפקיד מפקד האוגדה ובעל פוטנציאל להתקדם לדרגת אלוף.

(עדכון ראשון: 23:00)

לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com