סמל-ראשון שחר דובר (דאובר) לוחם בחטיבת הצנחנים בן 20, הובא הבוקר (חמישי) למנוחות בקיבוץ גניגר. כ-1,500 בני אדם השתתפו בהלווייתו של דובר, שנהרג אתמול מפיצוץ מטען בחאן יונס, שבדרום רצועת עזה. הוא הותיר אחריו זוג הורים, אורלי ובוריס, ואח, גיא.
מבצע צוק איתן | היום ה-17: עדכונים שוטפים
"איך אוספים כוחות? אין לי אח קטן יותר", ספד לו אחיו, הגדול ממנו בארבע שנים. "תמיד היית ראשון, בכל דבר. כמה ימים לאחר שהחל המבצע קיבלתי קריאה מיחידת המילואים שלי ועלה לי חיוך קטן על הפנים כי ידעתי שכך אוכל לשמור עליך טוב יותר וחשבתי כבר איך אני מחליף אותך, כדי שתוכל לנוח ואיך אנחנו מצטלמים ומעלים סטטוס 'אחים לנשק'. כמה רציתי להיות איתך ולהילחם איתך. תמיד היה לנו ויכוח - מי לוחם יותר טוב? ואנחנו יודעים היום - אתה הלוחם האמיתי בבית".
להלווייתו הגיעו גם חברים רבים מפלוגת ההנדסה של הצנחנים בה שירת דובר. אחד מהם, ראם, ספד לו: "אח שלי, אני לא מעכל את העובדה שאני כאן מעליך ונושא דברי פרידה. התכנונים שלנו לעבוד ביחד ולהקים יחד עסק יישארו אולי רק בגדר תכנון, אבל האהבה שלך תישאר איתנו לכל החיים". גם חבריו הרבים מהקיבוץ הגיעו להיפרד ממנו בפעם האחרונה. אחת מהם ספדה בבכי: "זה לא הגיוני, אתה שחר, לך לא קורים דברים כאלה. אנחנו חבורה אחת, תבטיח לי שגם אתה לא תשכח אותנו, שתלווה אותי מלמעלה ושאוכל לדבר איתך כשקשה".
שחר נולד וגדל בקיבוץ גניגר ולמד בבית הספר התיכון "העמק המערבי" ביפעת. "שחר היה תמיד התלמיד שכל הכיתה ידעה שהיא יכולה לסמוך עליו בכל דבר", סיפרה רוחמה תמר, המחנכת של שחר בתיכון. "כששחר לקח על עצמו משימה, תמיד ידעת שהוא יעשה זאת בדרך הטובה ביותר האפשרית. אני בטוחה שגם בקרב הוא עשה את המקסימום".
