ההתהפכות התמוהה בפרשת הסחיטה באיומים שבה נאשמת עורכת הדין סוזי קונינסקי, רעייתו של ראש עיריית כרמיאל משה קונינסקי, עמדה היום (ראשון) במוקד דיון בבית המשפט המחוזי בחיפה. במרכז הפרשה ניצב קצין המשטרה הבכיר לשעבר, ניצב-משנה בדימוס אילן סרדל, כיום בעליו של משרד חקירות פרטי, המיוצג בידי עו"ד עמית חדד, פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. סרדל, שהואשם תחילה יחד עם קונינסקי בעבירה של סחיטה באיומים, הכחיש את המיוחס לו ובהמשך חתם על עסקה הפרקליטות, כתב האישום נגדו בוטל והוא הפך לעד תביעה נגדה.
המהפך התרחש, לטענת הסניגורים של קונינסקי, מבלי שסרדל מסר בחקירת המשטרה גרסה חדשה המפלילה אותה. בהחלטה קודמת של בית משפט השלום בחיפה כבר נקבע כי "יש בסיס לכאורי לטענה שלפיה מר סרדל הוא עד מדינה". אלא שהמסמכים המתעדים את המשא ומתן שניהל סנגורו עם הפרקליטות לא נמסרו במלואם לסנגורים של קונינסקי.
עו"ד תמי אולמן, המייצגת את קונינסקי יחד עם עו"ד שאדי סרוג'י ועו"ד יעקב שלומוביץ, הגישה ערר על ההחלטה שלא לחשוף את מלוא החומרים. לטענתה, מדובר במסמכים חיוניים לבירור נסיבות ההסדר, טובות ההנאה שניתנו לסרדל והשלכותיהן על מהימנותו כעד תביעה.

הפרשה החלה בסכסוך פוליטי בכרמיאל. לפי כתב האישום, קונינסקי שכרה בפברואר 2022 את שירותיו של סרדל כדי לעקוב אחר איש עסקים ופעיל ליכוד מקומי, שהיה בעבר מקורבו של בעלה ואף שימש ראש מטה הבחירות שלו במרוץ לראשות העיר בשנת 2018. לאחר שהיחסים בין הצדדים עלו על שרטון, החל הפעיל לקדם את ענייניו הפוליטיים בנפרד מראש העיר.
על פי האישום, חוקרים פרטיים עקבו אחר הפעיל בישראל ובהמשך גם בחו"ל, שם צילמו אותו במצבים מביכים. במרץ 2022 נשלחה אליו הודעה מאיימת, שבה נאמר כי תמונותיו כבר הועברו לבכירי הליכוד מירי רגב, ניר ברקת ואלי כהן, וכן לראש עיריית כרמיאל, וכי אם לא יחדל ממעשיו, יישלחו תמונות נוספות גם לאשתו ולאנשי ליכוד אחרים. הפרקליטות טוענת כי מטרת האיומים הייתה להביא להפסקת פעילותו הפוליטית ולגרום לו לוותר על תביעת לשון הרע שתכנן להגיש נגד קונינסקי. היא מכחישה את המיוחס לה.
בדצמבר 2025 הוגש כתב אישום נגד קונינסקי וסרדל יחד. אלא שבמרץ השנה הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כי חתמה עם סרדל על הסדר מותנה, חזרה בה מכתב האישום נגדו והוסיפה אותו לרשימת עדי התביעה נגד קונינסקי, עד מספר 55.
אלא שהדרמה האמיתית נחשפה דווקא בעקבות דרישתה של ההגנה לעיין בהתכתבויות בין עו"ד חדד לפרקליטות. שופטת בית משפט השלום בחיפה, טל תדמור-זמיר, שעיינה בחומרים במעמד צד אחד, קיבלה את טענת צוות ההגנה בראשותה של עו"ד תמי אולמן וקבעה כי קיים בסיס לכאורי לראות בסרדל עד מדינה. אלא שהיא הסתפקה במסירת פרפרזה של תוכן ההתכתבויות.

מהפרפרזה עולה כי בתחילת המשא ומתן ביקש סנגורו של סרדל שההסדר המותנה לא ישמש נגד קונינסקי, שסרדל לא יצטרך להעיד נגדה ושהודעותיו יוגשו בהסכמה. בשלב מסוים אף התקיימה שיחה משולשת בהשתתפות הפרקליטות, סנגורו של סרדל וסנגוריה של קונינסקי, ובה עלתה שוב האפשרות להסדר ללא עדותו של סרדל.
הפרקליטות דחתה את הבקשה והגישה את כתב האישום נגד השניים. בהמשך הודיע סנגורו של סרדל כי מרשו חוזר בו מהתנאים שהציג, וההסדר נחתם. כך הפך מי שהיה נאשם משותף לעד תביעה נגד קונינסקי.
ההגנה מבקשת לדעת מה התרחש בין שני השלבים. לטענתה, סרדל לא הפליל את קונינסקי בחקירתו במשטרה ואף לא בהליכי השימוע שנערכו לו, ולא נגבתה ממנו הודעה נוספת עד לחתימת ההסדר. בערר נטען כי דווקא בנסיבות אלה יש חשיבות מכרעת לחשיפת המגעים שהובילו לשינוי במעמדו, ובכלל זה השאלה אם ההסדר יצר זיקה בין טובת ההנאה שקיבל לבין עדותו נגד קונינסקי.

בדיון היום בפני שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, שלמה בנג'ו, ביקשה עו"ד אולמן לקבל את מלוא החומר ולא להסתפק בפרפרזה. לדבריה, מדובר במידע הדרוש להכנת חקירתו הנגדית של סרדל ולבחינת מהימנותו. ההגנה טענה כי אין די בכך שבית המשפט עצמו עיין בחומרים, כאשר הסנגורים שיידרשו לחקור את העד אינם יודעים מה בדיוק נאמר והובטח במסגרת המשא ומתן.
מנגד, הפרקליטות טענה כי חלק מהחומרים המבוקשים נוגע למשא ומתן בין סנגורו של הנאשם לבין התביעה ואינו בהכרח חומר חקירה שחובה למסור להגנתה של הנאשמת. עו"ד אורי קרויטנר שהתייצב לדיון מטעם פרקליטות המדינה עם עו"ד יהל דאר ועו"ד קרן שמיר-עוז, טען כי אין מקום לחשוף באופן גורף את ההתכתבויות.
במהלך הדיון התעוררה גם השאלה אם סרדל הוא עד מדינה מבחינה משפטית, אף שההסדר שנחתם עמו הוגדר כהסדר מותנה. ההבחנה אינה סמנטית בלבד: היא עשויה להיות משמעותית לבחינת האינטרסים של העד, התמורה שקיבל והמשקל שיינתן לעדותו.
השופט בנג'ו לא הכריע היום בערר, והתיר לפרקליטות להגיש עד סוף היום התייחסות משלימה לכל טענות ההגנה ולהבהיר גם את מעמדו של סרדל כעד מדינה - כן או לא. אז, ייתן את החלטתו.
מי אמר את זה? - עשרה ציטוטים אמיתיים מהזירה הפוליטית הישראלית. תדעו לזהות מי עומד מאחורי כל אחד מהם?