חנינה או הסדר טיעון? שלוש הדרכים לביטול משפט נתניהו

בתוך כך, הפרקליטות והיועמ"שית גלי בהרב מיארה הגיבו לעתירה בבג"ץ שהוגשה על ידי מילואמניקים, שביקשו לעצור את המשפט באמצעות עיכוב הליכים. במענה לכך נמסר מהיועמ"שית כי עיכוב הליכים במשפט פלילי יכול להתקיים רק כאשר הנאשם מבקש את עיכוב ההליכים, ומכיוון שנתניהו לא ביקש עיכוב שכזה - בהרב מיארה לא מורה על עיכוב התיק.

אחרי הסערה, וואלה עושה סדר - כיצד באמת אפשר להביא את משפט נתניהו לסיום לפני הכרעה וגזר הדין בתיק.

הסדר טיעון הוא הסכם שהפרקליטות עושה ביחד עם הנאשם בתיק. במסגרת ההסדר הנאשם מודה בחלק מהאישומים ובתמורה לכך הפרקליטות מסירה חלק מהאישומים, והצדדים מסכימים ביניהם על חומרת העונש אותו הפרקליטות תבקש מבית המשפט. הסדר טיעון חייב להיות מאושר על ידי בית המשפט שאליו ההסדר מוגש, במקרים נדירים מאד ההסדר לא מאושר על ידי בית המשפט.

בכל הנוגע לתיקי נתניהו, הסדר הטיעון שהוצא לו לפי פרסומים שונים בכלי התקשורת כלל פרישה מהחיים הפוליטיים ולכן הוא התנגד אליו.

סנגורו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, הציע להעביר את התיק לגישור בו בזמן שהוא מתקיים בבית המשפט - הצעה שניתנה גם בידי השופטים. היועמ"שית והפרקליטות מצדם מתנגדים לכך. הליך גישור הוא הליך שבו שופט מכהן בודק את מכלול הראיות והעדויות שנשמעו בתיק ומציע לצדדים "סולם" ודרך לסיים אותו בהסכמה.

ההליך הנוסף שדרכו אפשר לסיים את התיק הוא הענקת חנינה על ידי נשיא המדינה יצחק הרצוג. לנשיא יש סמכות להעניק חנינה מראש גם בזמן בו התיק מתנהל והוא זקוק לחתימה של שר המשפטים לצידו. הרצוג מצידו עומד על דעתו שהתיק צריך להסתיים במסגרת הסדר טיעון, ואילו הליך חנינה מתחיל בפנייה של הנאשם.