בג"ץ דחה היום (ראשון) את עתירת משמר הדמוקרטיה הישראלית, שפורסמה לראשונה בוואלה, וקבע כי אין לפרסם את המתווה להסכם שחרור החטופים במלואו. בעתירה נטען כי עומדת לאזרחי ישראל הזכות לדעת מהן ההסכמות שנחתמו בין ממשלת ישראל לבין ארגון הטרור חמאס, וכי "זכות זו גוברת על כל חשש המתעורר עקב פרסום מלוא פרטי ההסכם". אולם שופטי בית המשפט העליון יעל וילנר, דוד מינץ וחאלד כבוב דחו טענה זו.
בפסק הדין שנכתב על ידי השופטת יעל וילנר נכתב כי הוראות חוק יסוד הממשלה קובעות כי החלטות שקשורות לביטחון ויחסי החוץ של המדינה הם סודיות ופרסומם נאסר לציבור: "לא יכולה להיות מחלוקת כי החלטת הממשלה בעניין מתווה שחרור החטופים, היא החלטה שעניינה במובהק בביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה". עוד הוסיפה: "כי לנוכח הוראת חוק יסוד הממשלה, המתווה הנ"ל על חלקיו השונים הוא סודי ואסור בפרסום. יודגש בהקשר זה, כי בהתאם ללשון הסעיף, על מנת שהחלטת ממשלה תהא סודית ואסורה בפרסום, לא נדרש שפרסומה יביא לפגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה, אלא די בכך שהחלטה כאמור תהיה בעניינים של חוץ וביטחון".
בסיום פסק הדין כתבה השופטת וילנר כי "ניכר שהעתירה שלפנינו הוגשה מלב דואג לשלומם של כלל החטופים, ומתקווה לראות בחזרתם במהרה. נחתום בתפילה המשותפת, שנזכה לשיבתם של אחינו ואחיותינו לבתיהם ולחיק משפחותיהם בריאים ושלמים, בגוף ובנפש", סיכמה.
בשבוע שעבר, עינב צנגאוקר, אמו של מתן צנגאוקר שנחטף ב-7 באוקטובר מביתו בקיבוץ ניר עוז, ויהודה וויקי כהן, הוריו של החייל החטוף נמרוד כהן, הגישו עתירה לבג"ץ נגד הממשלה בדרישה לחשוף את הפרטים המלאים של עסקת החטופים.
לטענתם, מדובר במידע חיוני, שזכות הציבור לדעת אותו, על מנת לגבש את דעתם עליו במיוחד כשהעותרים הם משפחות החטופים שההסכם משפיע על קרוביהם באופן ישיר. בנוסף ביקשו העותרים שהממשלה תפעל באופן מיידי לקידום ולהשלמת המשא ומתן על שלב ב' בהסכם, שבסופו כלל החטופים החיים ישוחררו.