הדיון בעתירה שהגישו משפחות החטופים לבג"ץ בטענה שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מקבל החלטות על גורל החטופים בניגוד לחוק - יתקיים ללא הגשת תגובה בכתב מטעם הפרקליטות.
החלטה זו, שהתקבלה על ידי ממלא מקום נשיא העליון, היא די חריגה. שכן לפי סדר ההליך בבג"ץ, לאחר הגשת העתירה הפרקליטות שמייצגת את המדינה מגיבה בכתב - ורק אחר כך מתקיים דיון בעל פה.
בעתירה זו, ראש הממשלה ומשרדו מיוצגים על ידי הפרקליטות והיועמ"שית, שקיימו שתי ישיבות בנושא אך לא הצליחו לגבש נוסח תגובה בכתב כפי שנדרש. מה שכן עשו היה לבקש מספר דחיות עד שהשופט עמית החליט לקיים את העתירה ללא תגובתם בכתב.
איך זה ישפיע על יחסי היועמ"שית ובית המשפט?
לכאורה בית המשפט נתן כאן "סטירה" לפרקליטות וליועמ"שית, אך יש אפשרות לראות את זה גם באור אחר. השופט עמית הבין שבין המייצגת - בהרב מיארה, לבין המיוצג - נתניהו, אין הרבה סיכוי להגיע להבנות ולכן הוא הוציא לכלך בעבורה את הידיים.