בג"ץ יתכנס היום (חמישי) בהרכב של 11 שופטים כדי לדון בשאלה אם מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות סביר. שאלה נוספת שתעלה לפני הרכב השופטים המורחב היא אם לאשר או לפסול את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שמאפשר לחבר כנסת שהורשע בעונש מאסר על תנאי לכהן בתפקיד שר.
הדיון צפוי להתחיל בשעה 9:00 ולהסתיים לקראת הערב, אך החלטה מה יעלה בגורלו של דרעי, ואולי בגורלה של הממשלה החדשה, לא צפויה לצאת מחר מירושלים.
מהם התרחישים הסבירים להחלטה שיכולה להתקבל בבג"ץ בעתירות שהוגשו בעניין דרעי? בכל הנוגע לתיקון לחוק יסוד: הממשלה, נראה כי בג"ץ לא יתערב, שכן מדובר בחוק יסוד והמשמעות של ביטול תיקון החוק היא מרחיקה לכת, שכן אין דבר חקיקה שמסמיך את בג"ץ לפסול חוק יסוד.
עם זאת, יש לציין כי בג"ץ כבר פסק בכמה פסקי דין בעבר שיש בסמכותו לבטל תיקון לחוק יסוד מכוח הדוקטרינה המשפטית של השימוש לרעה בסמכות מכוננת, שהמשמעות שלה היא שהכנסת עושה שימוש לרעה בסמכותה לחוקק חוקי יסוד, זאת בשל האופן בו נחקק החוק. במקרה שלנו, חוק היסוד תוקן באופן פרסונלי בעבור אדם אחד - אריה דרעי.
האפשרות הסבירה יותר היא שבג"ץ יחליט לפסול את מינויו של דרעי משום שהוא אינו סביר. יש לציין כי כשמדברים על סבירות המינוי, מדובר במונח משפטי, ולא במונח פוליטי שמשמעותו היא פגיעה בטוהר המידות ובאמון הציבור בנבחרי הציבור.
בפסק הדין שהכשיר את מינויו של דרעי לתפקיד שר בשנת 2015 כתבה הנשיאה חיות, מי שתעמוד בראש ההרכב מחר: "מינויו של דרעי לתפקיד שר מצוי על גבול מתחם הסבירות". זה היה כשלדרעי לא הייתה הרשעה קיימת. במשרד המשפטים צפויים להשתמש בטענה הזאת בעמדה שתוגש היום לבג"ץ.
עתירה שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון בשנת 2016, עם מינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים, נדחתה, בין היתר, בשל כך שדרעי סיים את תקופת הקלון וההרשעה שהייתה לו. אולם, כדאי לשים לב לדברים שכתב אז שופט העליון סלים ג'ובראן: "אין בהחלטה זו להעניק חותמת ערכית, לפיה מינויו של דרעי הוא מינוי ראוי או להעניק הכשר למינוי זה. בית המשפט אינו חלק מהליך המינוי, ותפקידו מוגבל לבחינת פעולת הרשות על פי עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין. החלטתנו מצויה בספירה המשפטית, ובגדרה לא מצאנו עילה להתערבות במינויו של דרעי לתפקיד שר הפנים. ואולם, עברו הפלילי של דרעי, על חומרתו והקלון שדבק בו, לא חלף מהעולם, והחלטת המינוי תעמוד לביקורת הציבור בכלים העומדים לו". לכן, ייתכן כי המינוי של דרעי ייפסל.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, טענה בעמדתה שחרף הקשיים שישנם בתיקון חוק היסוד אין סיבה לפסול אותו. עם זאת, היועצת סבורה שהמינוי של דרעי אינו סביר ולכן יש לפסול אותו. בשל כך היועצת איפשרה לראש הממשלה נתניהו לקחת ייעוץ משפטי פרטי שמשולם ממימון קופת המדינה. סיבה נוספת ללקיחת הייעוץ המשפטי הפרטי היא שחלק ניכר מהטיעונים שיועלו מחר בדיון לקוחים מהשדה הפוליטי, והיועצת לא צריכה להיות זו שתתווך אותם לראש הממשלה.
אם בג"ץ אכן יחליט לפסול את המינוי של דרעי ייתכן כי נלך לבחירות. רמז לכך ניתן היה למצוא כבר בעמדה שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו לבג"ץ על ידי עו"ד מיכאל ראביליו, שם נכתב: "השיקול המרכזי שצריך להנחות את ראש הממשלה הוא השבת היציבות השלטונית ובנסיבות העניין אין כל דרך להביא ליציבות שלטונית ללא מינויו של מנהיג ש"ס הרב אריה דרעי לתפקיד שר".
אפשרות נוספת היא שמלחמת הרשויות תתעצם ואנו נראה את יוזמת חקיקת פסקת ההגבלה קורמת עור וגידים כך שהלחץ על בית המשפט העליון יגבר. האופציה שנראית כעת בלתי סבירה היא שבג"ץ ידחה את העתירה, ולא יפסול את התיקון לחוק היסוד ואת מינויו של דרעי.