בג"ץ דן היום (חמישי) בעתירות נגד ההסכם של ישראל עם לבנון על הגבול הימי בין המדינות. שלושת שופטי העליון הבכירים, הנשיאה אסתר חיות, המשנה עוזי פוגלמן והשופט נעם סולברג יצטרכו להכריע אם חוק יסוד משאל עם חל על ההסכם, אם ממשלת מעבר יכולה לחתום עליו ואם הוא דורש את אישור הכנסת. העומדים מאחורי העתירות, בין היתר, הם חבר הכנסת איתמר בן גביר מהציונות הדתית, פורום קהלת וארגון לביא. הדיון מועבר בשידור חי.
במהלך הדיון, השופטים מתחו ביקורת על טיעוניהם של העותרים, ובמיוחד על אלו של ח"כ בן גביר. "אתה לא יכול לטעון סתם דברים", נזפה בו חיות, אחרי שטען כי המשא ומתן העקיף עם לבנון התחדש אחרי הקדמת הבחירות וכי המתווך האמריקני הוחלף.
בן גביר טען כי המשא ומתן התפוצץ וארבעה ימים אחרי ההכרזה על בחירות, ב-20 ביוני, "מגיע מתווך חדש". חיות תקינה אותו, ואמרה כי המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין לא הוחלף ואינו מתווך חדש.
"לא יודע להגיד מתי, אני אומר שהמשא ומתן התחדש אחרי שישראל הולכת לבחירות וזה בעיניי ראיית זהב אם זה נכון", טען בן גביר, וחיות השיבה לו: "מה זה אם אדוני שואל או טוען? אדוני לא יכול לטעון סתם דברים אדוני יש לו אסמכתא לדברים?".
בהמשך, טען נציג המדינה בדיון כי אין חובה להעביר את ההסכם בכנסת מאחר שאין סיכוי בסטטוס-קוו בגבול הצפוני. "הסמכות היא של הממשלה להתקשר בהסכמים בינלאומיים", אמר עו"ד דניאל מארקס. "חבריי מנסים לטעון שיש חובה להביא את ההסכם לאישור הכנסת, אך החובה היא של שרי הממשלה לשקול האם להביא לאישור הכנסת או להניח לעיון חברי הכנסת".
נציגת הכנסת, עו"ד ענת רוזנברג, אמרה כי" אין חובה משפטית להביא את ההסכם לאישור הכנסת, ולכן אנחנו מדברים על כך שיש נוהג שצריך לבוא במערך השיקולים של הממשלה בזמן בחירות".
בפתח הדיון, טען עו"ד אריאל אלריך, המייצג את פורום קהלת, כי "חוק יסוד משאל עם קובע כלל ברור שנועד לכבול את ידי הממשלה ביחס לסמכות הממשלה להתקשר באמנה ככל שתחפץ. התכלית של החוק הוא לכבול את ידי הממשלה, החוק הוא בינארי. השאלה אם חוק חל או לא היא של דין פנימי - אם החוק הישראלי חל בבירור באותו השטח". לדבריו, "אין ספק ואין מחלוקת ששטחי השיפוט של המדינה חלים על המים שמועברים ללבנון בהסכם ולכן חלה עליהם חובת עריכת משאל עם".
בתגובה לדבריו, אמרה חיות כי "נראה לי שאף אחד לא יחלוק שמימי החופים הם מים טריטוריאליים, השאלה מה קורה כשיש גבול עם מדינה שכנה על המים הטריטוראליים איפה עובר קו הגבול, והאם בהינתן המחלוקת בין המדינות יש לנו אינדיקציה שהשטח הזה מתוך שטח ההסכם היה שטח שחל בו החוק הישראלי ועכשיו ההסכם גורע מהחלק הזה".
אחריו דיבר עו"ד יצחק בם, המייצג את ארגון לביא. לטענתו, חובה להביא את ההסכם בפני הכנסת: "אני טוען שיש מנהג חוקתי להביא הסכמים מסוג זה לאישורה של הכנסת, אני נתלה בפרופ' רובינשטיין שאמר כך".
"כשהממשלה היא בלי בלמים צריך לאכוף עליה את הנוהג להביא הסכמים בינלאומיים לאישור הכנסת, אחרת אנחנו מגיעים למצב שממשלת מעבר תהיה הזדמנות פז למחטף להסכמים בינלאומיים", אמר בם. "כאשר אין משגיח הכול מותר. ממשלת מעבר לא יכולה למנות ממונה למועצה דתית בקריית אונו, אבל יכולה לעשות הסכם עם מדינת אויב".
על כך, השיב השופט פוגלמן: "אתה עושה לעצמך חיים קלים, ברור שדבר שבשגרה ממשלת מעבר לא יכולה לעשות, כמו למנות ממונה למועצה דתית בקריית אונו, אבל דבר חיוני היא כן צריכה לעשות. הטיעון הזה לא טוב מספיק, אתה צריך להתמודד עם החיוניות שבעניין".