בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) בדעת רוב כי אישה שהתגרשה זכאית למחצית הזכויות בבית המגורים שבו התגוררה עם בן זוגה במשך כ-20 שנה עד למועד הגירושין. הפסיקה מצדדת בהחלטת בית הדין הרבני האזורי, והופכת את קביעתו של בית הדין הרבני הגדול, לפיה האישה אינה זכאית לזכויות אלו, בין היתר, בשל בגידתה הנטענת בבן זוגה חודשים ספורים טרם הגירושין.
פסק הדין של בית הדין הגדול עורר סערה ציבורית, והאישה ערערה לבית המשפט העליון, שבהרכב של שלושה שופטים - אלכס שטיין ודוד מינץ נגד יצחק עמית - דחה את הערעור שלה.
האישה ביקשה לקיים דיון נוסף, וכעת הרכב של תשעה שופטים קיבל את הערעור וקבע כי כי לפי הדין האזרחי החל על הסוגיה, האישה קנתה במהלך הנישואין זכויות במחצית הבית ואין בכוחה של הבגידה המיוחסת לה לשלול את הזכויות שלה. שני השופטים מההרכב הקודם, מינץ ושטיין, נותרו בדעת המיעוט, ואליהם הצטרף השופט נעם סולברג.
ממרכז רקמן מאוניברסיטת בר-אילן, שייצגו את האישה, נמסר בתגובה להחלטה כי "בית המשפט העליון קבע בדבריו בצורה ברורה כי שאלת הנאמנות המינית מנותקת לחלוטין משאלת חלוקת הרכוש, שהיא שאלה אזרחית לחלוטין. שאלה אשר צריכה להיקבע בהתאם לחוק ולפסיקה האזרחיים, גם כאשר היא נידונה בין כותלי בית הדין הרבני. משמעותו של פסק הדין הינה עצומה".