בית המשפט המחוזי בנצרת גזר מאסר עולם על עבד אלמג'ד מרואן-וואכד, תושב נצרת בן 26 שהורשע בשבוע שעבר ברצח תאופיק זאהר. וואכד הורשע גם בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, עבירות נשק ושיבוש מהליכי משפט, ונגזר עליו לשלם פיצויים לקורבנות.
המקרה אירע ב-6 מאי 2019. וואכד ירה לעבר בעל מאפיה בנצרת, אך פגע בזאהר, עובר אורח בן 57, שצעד עם נכדתו בת הארבע סמוך למקום. סלים נאג'י, שהיה היעד לירי, נפצע מפגיעת שלושה כדורים ברגליו.
אולם גם אחרי שנפגע, המשיך וואכד לירות עוד חמישה כדורים מאקדחו. אחד הכדורים פגע בלבו של זאהר והוא התמוטט על נכדתו, אותה ליווה מדי יום בשעה זו מגן הילדים אל ביתו. זאהר היה מוזיקאי והיה מוכר בעיר כנגן עוד. תושבת העיר ובנה בן ה-13 שישבו ברכב וראו את הרצח נתקפו בחרדה.
וואכד הורשע ברצח למרות שלא התכוון לפגוע בזאהר, משום שהחוק קובע כי אדם יואשם ברצח גם אם "גרם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה". הנאשם הכחיש כל מעורבות בארוע הטראגי, אולם הרכב של שלושה שופטים בראשות השופט אשר קולה, קבע כי ממסכת הראיות שהוצגה בפניו אין ספק כי ואכד הוא הרוצח.
במהלך חקירת המשטרה נאספו קבצי צילום רבים ממצלמות אבטחה, לאורך המסלול שבין בית הנאשם לבין המאפיה הסמוכה לכיכר דיאנה ברחוב פאולוס בנצרת. באותם צילומים נראה וואכד זורק לוחית רישוי לפח האשפה. הוא גם נראה לבוש בגדים זהים לאלו שלבש הגבר שישב מאחורי נהג הקטנוע במהלך הנסיעה לעבר המאפיה, ואלו גם הבגדים שלבש היורה.
"'צירוף מקרים' נדיר שאין לו כל הסבר, מלבד הרשעת הנאשם"
לאחר הרצח, צולם וואכד בחצר ביתו עם אותם בגדים ונעליים ואז גם תועד כשהוא מוריד מעל גופו את החולצה. השופט קולה קבע כי "התרחיש כי מדובר בשני גברים שונים הינו תרחיש דמיוני ובלתי סביר לחלוטין".
על פי מסכת הראיות שהוצגה בפניהם, הגיעו השופטים למסקנה כי קודם לרצח הנאשם או אחותו, הסיע את אחיו הנער לזירת הרצח כדי לתצפת ולדווח טלפונית מתי סלים נאג'י יעמוד מחוץ למאפיה. לאחר מכן הוא שב לביתו, ויחד עם שותפו זייפו את לוחית הרישוי של הקטנוע עליו עמדו לרכב לכיוון המאפיה.
וואכד הוא שירה, ולאחר מכן הם שבו לביתו, וואכד החליף בגדים ונעליים ואז הוא או אדם אחר פירק את חלקי הקטנוע, העמיסם על רכב ובשטח פתוח לא רחוק מביתו, הציתו את חלקי הקטנוע.
"בבואי לבחון את כלל הראיות נגד הנאשם הרי שהגם שכל אחת, לעצמה, יכול שלא היה בה די להביא להרשעתו של הנאשם הרי, שהשתלבותן זו בזו הינה רבת משמעות ומצרף הראיות הן אלו הישירות והן אלו הנסיבתיות יש בו די כדי להביא להרשעת הנאשם. לפנינו 'צירוף מקרים' נדיר שאין לו כל הסבר (סביר ולא דמיוני) לבד מהרשעת הנאשם", פסק השופט קולה. השופטים דני צרפתי ורננה גלפז-מוקדי שישבו בהרכב, הצטרפו להחלטתו.
מכתב האישום ומהכרעת הדין לא עולה בבירור המניע למעשה, אבל מתברר כי שבועיים לפני הרצח נורו יריות לעבר בית משפחת וואכד. המשפחה לא התלוננה על כך במשטרה, בטענה כי אין להם אויבים וייתכן שהירי היה בטעות.
מאותו ירי נפגע בידו בן משפחה ובעקבות פציעתו ידו גובסה. הגבס על ידו סייע לחוקרי המשטרה לזהות אותו כתצפיתן שהוצב בזירת הרצח על ידי הנאשם. חוקר המשטרה גיל אלון, שהבחין באותו פרט, תאר בפני בית המשפט איך אותו תצפיתן ישב מול המאפיה יותר מארבעים דקות, משוחח בטלפון וגם ניגש לעבר המאפיה. עוד הדגיש החוקר כי בשעת הירי נקלט הנער המגובס באחת ממצלמות האבטחה בזירת הארוע כשהוא מביט לעבר הקטנוע וזירת הירי, בזמן שהוא ממשיך ומחזיק את הטלפון צמוד לאוזנו והוא לא נראה מופתע מהירי שהתרחש זה עתה לנגד עיניו.
סניגורו של הנאשם, עורך דין עאדל בויראת, אמר כי "אחרי לימוד הכרעת הדין עולה בבירור כי נפלו טעויות בולטות בקביעות עובדתיות ובהסקת המסקנות המשפטיות. יוגש ערעור על הכרעת הדין".