בלי הליך הרכש ובלי לפנות לחשודים: הגבלות היועמ"ש על ועדת הצוללות

ממכתבו של מנדלבליט עולה כי המגבלות אכן מנעו מהוועדה לעסוק בכל הנושאים שנמצאים בלב הדיון הציבורי בפרשה. מלבד האיסור המוחלט לפנות לחשודים בתיק 3000, הורה מנדלבליט כי חברי הוועדה גם לא יוכלו להתייחס להליכי הרכש של הצוללת השישית וספינות המגן.

כמו כן, לא יוכלו להתייחס חברי הוועדה להליכי הרכש לספינות נגד צוללות, הליכי הרכש של הצוללות השביעית, השמינית והתשיעית עד לאוגוסט 2015 (מועד פרישתו של המשנה לראש המל"ל, אבריאל בר יוסף), ואף לא להסכמה הישראלית למכור צוללות מתקדמות למצרים.

לאחר הודעת ההתפטרות של סטרשנוב, גנץ שלח הבוקר מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, בו הוא דרש ממנו לסיים את הליך הבחינה והסדרת הסמכויות של ועדת הבדיקה הממשלתית. "לאור החשיבות הרבה של הנושא, אני מבקש לסיים באופן דחוף את הליך הבחינה ולאפשר את תחילת עבודת הוועדה משום שמדובר בנושא בעל חשיבות ראשונה במעלה ביטחונית, כלכלית וציבורית", כתב גנץ.

בחודש שעבר מנדלבליט פנה לגנץ בעניין ועדת הבדיקה, וביקש שעבודתה לא תחל עד סיום בדיקתו בנושא. זאת על מנת לא לפגוע בהליך הפלילי המתנהל במקביל. "הודעת לי כי החלטת למנות ועדת בדירה ממשלתית לבדיקת הליכי הרכש של ספינות המגן סער 7 ושל הצוללות, וביקשתני לוודא כי תחומי הבדיקה המפורטים בכתב המינוי של הוועדה אינם מפריעים להתנהלותו התקינה של ההליך הפלילי", כתב מנדלבליט.

"בהתאם לכך נערכה בחינה מול הגורמים הרלוונטיים מטעמי, שטרם הושלמה. לפיכך, נוכח סוגיות שונות שכבר ברור שמתעוררות בעת הזו, אבקש כי הוועדה לא תחל בעבודתה עד לסיום הבחינה והעברת ההנחיות הנדרשות", הבהיר היועץ.

הוועדה נועדה לבדוק את הפרוצדורה בהליכי הרכש של מערכת הביטחון בנוגע לספינת המגן סער 6 והצוללות. בנוסף, היה עליה לחקור ממשקי עבודה בין כל הגורמים העוסקים ברכש, ובהם מערכת הביטחון, משרד ראש הממשלה והמועצה לביטחון לאומי. כמו כן, הוועדה נועדה לבחון את תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש של מערכת הביטחון, וכן את מעמדם של מתווכים בעסקאות רכש או ייצוא של מערכת הביטחון.