בג"ץ קיבל היום (חמישי) באופן חלקי את עתירת המדינה, שביקשה לדחות את ביצוע פסק הדין בעניין הרחבת שטח המחייה לאסירים. בעוד שהמדינה ביקשה לדחות את הרחבת שטח המחייה בכמעט עשור, השופטים אישרו דחייה של כשנה וחצי בלבד.
בפסק הדין של בג"ץ שניתן בחודש יוני 2017 נקבע כי עד מרץ 2018 תקצה המדינה שטח מחייה מינימלי של 3 מ"ר לכל עציר ואסיר, ועד סוף השנה יעמוד השטח על 4.5 מ"ר. בדיון שנערך במרץ השנה בבג"ץ התברר כי המדינה לא תעמוד בלוח הזמנים שקבעו השופטים, ונציג הפרקליטות ביקש לדחות את יישום פסק הדין עד לשנת 2027.
השופטים אורי שהם, ניל הנדל וסגן הנשיאה מלצר מתחו ביקורת קשה הבקשה. "אדוני, פסק דין הוא לא המלצה", אמר השופט מלצר לנציג המדינה. "זה לא שכל המלצה שלנו תישקל, אלא הפוך. כרגע יש פסק דין, ואתם כותבים שאם לא תיענה הבקשה אתם תיערכו. אז אני שואל - מה יקרה אם הבקשה לא תיענה?".
היום החליטו השופטים לתת למדינה ארכה קצרה בהרבה מזו שביקשה: הם קבעו כי על המדינה לסיים את הפעימה הראשונה שנקבעה בפסק הדין עם סוף אפריל 2019, ואת הפעימה השנייה עד תחילת מאי 2020. עוד נקבע כי על מתקני החקירה של שב"כ לעמוד באותה אמת מידה עד מאי 2021, בכפוף לבניית מתקן חקירות חדש, שכבר תוקצב, ולחקיקה מתאימה בנושא.
בעקבות החלטת בג"ץ, האגודה לזכויות האזרח והמרכז האקדמי למנהל ולעסקים, שהגישו את העתירה, מסרו בתגובה: "העותרים מברכים על ההחלטה שמאריכה באופן מוגבל יחסית את המועדים ליישום פסק הדין וזאת לעומת בקשת ההארכה השערורייתית שהוגשה בתחילה על ידי המדינה ועמדה על 10 שנים".
עוד מסרו בארגון כי "החלטת בית המשפט משקפת הכרה בחשיבות ההגנה על כבודם של אסירים ועצורים וטוב עשה בית המשפט שהבהיר למדינה כי אחריותה כלפי מי שחירותם נשללת אינה ניתנת לביזוי מתמשך. ראוי היה שבית המשפט יעביר מסר דומה גם בעניינם של הנחקרים במתקני שב"כ אשר לגביהם נקבע מועד ארוך יותר שמותנה בצעדים שונים שמימושם אינו ברור".