בצל דבריו של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך על "גורמים רבי עוצמה" ששלחו חוקרים פרטיים נגד צמרת חוקרי תיקים 1000 ו-2000, תמוהה ההחלטה שלא למצות את תהליך החקירה נגד אותם חוקרים פרטיים. טענתו של המפכ"ל הייתה כי החליט שלא לזהם את חקירת ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואולם, אם מדובר היה באיומים - במקרה שכזה יש לתת עדיפות לחקירת המקרה על פני ניסיון השיבוש.
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אף ידע בזמן אמת על הדברים. לפני כשנה פנה אלשיך אליו, וסיפר כי ממידע מודיעיני של המשטרה עולה שגורם אירופי ניסה לאסוף מידע על הקצינים הבכירים. אלשיך התבקש להביא חומר נוסף בנושא, אך לבסוף לא עשה זאת, ולכן הוחלט שלא לפתוח בחקירה.
פקודת מפכ"ל המשטרה העוסקת בשוטר מאוים, כך בשמה המלא, נכתבה ופורסמה בשנת 2010 והיא מחייבת את כלל השוטרים והמפקדים בארגון. הפקודה קובעת, על גבי 32 עמודים, את הכללים שלפיהם יש לפעול, והיא לא מעניקה לגורמי הפיקוד במשטרה שיקול דעת מופחת.
בתחילת הפקודה, תחת סעיף ההגדרות, נכתב: "איום - מסר שמפנה אדם אל אדם אחר בכל דרך שהיא, בין בכתב, בין באמירה, בין ברמיזה, בין במישרין, בין בעקיפין, בין במפורש, בין במשתמע, ובו מודיע המאיים למאוים על כוונתו לפגוע, או להוסיף ולפגוע שלא כדין בגופו, בחירותו, ברכושו, בשמו הטוב או בפרנסתו של המאוים או של בן משפחתו של המאוים, כדי להפחידו או להקניטו או כדי להפריע אותו או למנוע ממנו מלמלא את התפקיד המוטל עליו".
הפקודה קובעת כי הטיפול באירוע איום חייב לקבל קדימות, גם על פני החקירה העיקרית. עוד קובעת הפקודה כי יש לפעול ולהביא את המאוים לדין, תוך שימוש בכלל האמצעים העומדים לרשותה של המשטרה. הפקודה קובעת את סדרי הפעולות ואת קיומם של הערכות מצב ואמצעי אבטחה שיש לפעול בכל אירוע של איום על איש משטרה.
דניאל דולב השתתף בהכנת הכתבה.