לא כל פגיעה נראית חמורה ברגע שהיא מתרחשת. אדם נפגע בעבודה, ברחוב או בתאונה, מקבל טיפול וחוזר לעבוד ללא הפסדי שכר — ומניח שאין לו על מה לתבוע. לדברי עו"ד רם ווגדן, ממשרד אפרים–ווגדן עורכי דין, הנחה זו עלולה לעלות לנפגעים ביוקר. "המון אנשים נפגעים וחוזרים לשגרת החיים. הפגיעה לא משפיעה על התפקוד שלהם ביום-יום או בעבודה, ולכן הם סבורים שלא מגיע להם פיצוי", הוא אומר. "ככה הולכים לאיבוד בכל שנה מיליוני שקלים".
תיעוד הוא הבסיס לתביעה
הטעות הראשונה עלולה להתרחש כבר סמוך לפגיעה: מי שסבור שאין לו על מה לתבוע עשוי שלא לתעד את נסיבות האירוע, ובהמשך, אם יחליט להגיש תביעה, עלולות להיות חסרות לו ראיות חשובות להוכחתה. "מעבר לטיפול הרפואי, אחד הדברים החשובים ביותר הוא התיעוד", מסביר עו"ד ווגדן. "אפשר לצלם את מקום הפגיעה. אם מדובר בשחיקה בעבודה שגרמה בסופו של דבר לפגיעה גופנית או נפשית, גם את זה צריך לתעד. לתיעוד יש משקל רב בתיקים האלה". לכן הוא ממליץ לכל נפגע לפנות לטיפול רפואי, לוודא שנסיבות הפגיעה והתלונות שהוא מוסר לרופא מתועדות ברשומה הרפואית, ולהתייעץ עם עורך דין כבר בשלב מוקדם.
גם פגיעה קלה יכולה להגיע לסכומים גבוהים
עו"ד ווגדן מספר כי משרדו מטפל בלקוחות רבים שכמעט ויתרו על האפשרות לקבל פיצוי. "חלקם הגיעו אליי כמעט שבע שנים אחרי הפגיעה. הם שכחו ממנה והמשיכו הלאה. בסוף שופטים מציעים בתיקים כאלה מאות אלפי שקלים, גם כשהפגיעה מינורית". לדבריו, אצל נפגעים צעירים הפיצוי עשוי להיות גבוה במיוחד, שכן חישוב הנזק העתידי מביא בחשבון את השלכות הפגיעה לאורך שנים רבות.
כמה זמן יש להגיש תביעה?
אין מועד אחד שחל על כל התביעות, ולכל מסלול יש מגבלת זמן משלו. "ככלל, אפשר לתבוע עד שבע שנים מהאירוע", מסביר עו"ד ווגדן. "אצל ילדים מתחת לגיל 18, ספירת שבע השנים מתחילה רק בגיל 18, כלומר אפשר לתבוע עד גיל 25". יש גם מסלולים עם מועדים קצרים יותר. כך למשל, ילד שנפגע בבית הספר או מחוצה לו עשוי להיות זכאי לפיצוי מביטוח תלמידים, ובתביעות ביטוח עומדות לרשות הנפגע שלוש שנים, ובמקרים של תביעות מול הביטוח הלאומי ומשרד הביטחון המועדים מתקצרים גם לשנה מיום הפגיעה.
לא רק תאונות: גם מחלות, שחיקה ופגיעה נפשית
הזכאות לפיצוי לא מוגבלת לתאונות. "זה מאוד נפוץ שאדם שעובד בעבודה פיזית עושה כל יום את אותה פעולה ואת אותה תנועה, ובסופו של דבר נגרם לו נזק מצטבר משמעותי", מסביר עו"ד ווגדן. פגיעות כאלה מוכרות כתאונת עבודה בביטוח לאומי ובהן רצף התיעוד הרפואי חשוב במיוחד. גם פגיעה נפשית שנגרמה מלחץ בעבודה עשויה להיות מוכרת במסגרת הביטוח הלאומי.
כמעט תמיד יש ממי לתבוע
לדברי עו"ד ווגדן, ברוב הפגיעות קיים גורם המזכה בפיצוי. "חיילים שנפגעו פונים לקצינת התגמולים. הביטוח הלאומי מפצה ילדים עם נכות ואנשים שאינם יכולים להתפרנס בגלל נכות. יש גם ביטוחים פרטיים, ולעיתים קרובות יש מזיק נוסף, למשל עירייה שלא תיקנה בור בכביש. כמעט תמיד יש את מי לתבוע, ולכן הזכאות לפיצויים רחבה".
תפקיד עורך הדין: לבנות את המסלול הנכון
במקרים מסוימים נפגע זכאי לפיצוי ביותר מהליך אחד ומכמה גורמים שונים, למשל גם מהביטוח הלאומי וגם בתביעה אזרחית נגד חברת ביטוח פרטית או האחראי לגרימת הנזק. "תפקידו של עורך הדין הוא להתאים לנפגע את המסלול הנכון לפי הפגיעה שלו והנסיבות שלה", אומר עו"ד ווגדן. זה נכון גם למי שנזכר עכשיו בפגיעה ישנה, או מתמודד היום עם נזק שנובע מפגיעה שהייתה לפני שנים. "כדאי להגיע לעורך דין כמה שיותר מהר, כדי לבנות את המסלול כמו שצריך ולהגיע לפיצוי הגבוה ביותר".
הטיפ החשוב ביותר לנפגעים
כשמבקשים ממנו לתת עצה אחת למי שנפגע, עו"ד ווגדן לא מהסס: "הייתי מייעץ לכל מי שנפגע לפנות לעורך דין, להבין מה הזכויות שלו ומה הסיכויים שלו בכל תביעה, כדי שיוכל לקבל את ההחלטה הנכונה לו ולא יאבד את הפיצוי. הרבה אנשים לא מקבלים את הטיפול הנכון ולא יודעים מה הזכויות שלהם, ולכן הם מפספסים מאות אלפי שקלים, ולפעמים אפילו מיליונים".
השורה התחתונה: בירור מוקדם של נסיבות הפגיעה ובדיקת מועדי ההתיישנות יכולים לעזור לזהות את מסלולי הפיצוי הרלוונטיים לפני שהזכות מתיישנת.
אודות המשרד
משרד אפרים - ווגדן עורכי דין מתמחה בדיני נזיקין, עם ניסיון של 35 שנה בתחום. המשרד מלווה נפגעים מול הביטוח הלאומי, משרד הביטחון, משרד הבריאות, כל חברות הביטוח וגורמים נוספים. להתייעצות פנו אלינו
בווטסאפ 053-7303349 או בטלפון: 08-6281825