רובנו מדמיינים את המאבק על הפיצוי מחברת הביטוח או מהמוסד לביטוח לאומי כקרב שמתנהל באולם בית המשפט, מול סוללות עורכי הדין של חברות הביטוח. אבל לדברי עו"ד גיא דויטש, חלק ניכר מההכרעות החשובות ביותר מתקבלות הרבה קודם – בשעות ובימים הראשונים שאחרי התאונה, כשהנפגע עדיין מטושטש מהניתוח ומהכאבים. "דווקא שם", הוא אומר, "נעשות הטעויות שגובות מהנפגעים את מה שמגיע להם".
כרטיסי הביקור שליד המיטה: הבחירה הנכונה תחת לחץ
הטעות הראשונה מתחילה לעיתים קרובות עוד בין כותלי בית החולים. "לעיתים אני נדרש להגיע לבית חולים, לבקשת לקוחות אחרי ניתוח או בני משפחתם שהתקשרו וביקשו שאגיע לסייע להם," מספר דויטש. "כבר ליד המיטה אפשר לראות לעיתים תופעות פסולות של מתווכים, מאכרים או גורמים שונים המנסים לנתב את הנפגע לעורך דין זה או אחר תמורת טובות הנאה או עמלות צד ג', בניגוד גמור לכללי האתיקה. הנפגע, ששרוי במצב פגיע ומטושטש מכאבים, עלול למצוא את עצמו מקבל החלטות גורליות מתוך לחץ רגעי."
הדגש המרכזי, הוא מסביר, הוא על בחירה מושכלת ועצמאית של איש מקצוע אמיתי שזהו תחום התמחותו, ולא התפשרות על גורמים מזדמנים.
כאן בדיוק בא לידי ביטוי היתרון של עבודה מול משרד בוטיק מוביל: אצל עו"ד גיא דויטש כל תיק מנוהל באופן אישי ומלא מתחילתו ועד סופו על ידי בעל המשרד – עורך דין ונוטריון בעל ניסיון של כ-27 שנה בנזיקין. המשמעות היא שהנפגע זוכה למעטפת מקצועית הדוקה, זמינות גבוהה וכתובת אחת ברורה לכל שאלה לאורך כל ההליך המשפטי.
האיבר שנשכח: הכשל התיעודי שמפחית את הפיצויים
טעות נוספת מסוכנת אף יותר, בעיקר מכיוון שהיא מתרחשת מתחת לרדאר הרפואי. "כך למשל, במקרה של רוכב אופנוע שסבל מפגיעה קשה ומשבר בקרסול, הטבע האנושי והטיפול הרפואי יתמקדו בקרסול – משום שזהו המקור לכאב העז שמצריך טיפול ולעיתים ניתוח," מסביר עו"ד דויטש. "אך מה קורה כאשר באותה תאונה נפגע איבר נוסף, נניח הכתף, שבה הכאב עמום יותר בשלב הראשון? עושים צילום שגרתי בכתף, לא רואים שבר גרמי מיידי - ומה עכשיו?"
"במקרים רבים, התיק הרפואי נבנה נדבך על גבי נדבך," מציין דויטש. "הנפגע משתחרר מבית החולים עם אבחנה של פגיעה בקרסול בלבד; עד להגעתו לבדיקת אורתופד בקהילה חולפים מספר שבועות, וגם אז, הזרקור הראשי מופנה לקרסול. רק כעבור מספר חודשים מתברר כי באיבר ה'משני' - הכתף בדוגמה שלנו – קיימת פגיעה משמעותית לא פחות, כגון קרע בגיד, קרע ברצועה או תת-פריקה".
בנקודה זו נוצר המלכוד המשפטי: ככל שהתלונה הראשונה על אותו איבר משני נרשמת מאוחר יותר, כך נחלש הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק. "בית המשפט עשוי לתהות: הממצא המשמעותי לגבי האיבר המשני הופיע חודשים לאחר התאונה האם יש בכלל קשר סיבתי?" עו"ד דויטש מזהיר כי במקרים רבים, תיק שהיה עשוי להסתיים בפיצוי מלא עלול להצטמצם דרמטית בשל שורה אחת שלא תועדה בזמן ועל אחת כמה וכמה כאשר המדובר בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה- שם הסיכוי שהביטוח הלאומי יכיר באיבר המשני כחלק מהפגיעה נמוך אף יותר.
הפיתוי "לשפץ" את גרסת האירוע
טעות נפוצה שלישית נובעת מיוזמה מיותרת ומסוכנת של הנפגעים עצמם. יש המאמינים בטעות כי הגדרת התאונה כ"תאונת עבודה" תניב תוצאה עדיפה, ולפיכך ממציאים גרסה לפיה היו בדרכם לעבודה. "ראשית, אין בזה שום יתרון – זה רק עשוי לסבך את ההליך," מבהיר עו"ד דויטש. בסופו של דבר, סכום הפיצוי הכולל אמור להיות זהה, אלא שכאשר מדובר בתאונת עבודה הוא מתחלק בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברת הביטוח. במקום לקבל פיצוי חד-פעמי ומלא, עלול הנפגע לקבל פיצוי חלקי מחברת הביטוח ואת השאר כקצבה חודשית – דבר שלעיתים אינו כדאי כלכלית. מעבר לכך כמובן שהמדובר במתן תצהיר שקרי שייש לו השלכות פליליות חמורות, החושפות את הנפגע לסיכונים מיותרים.
מקרה חמור עוד יותר מתרחש כאשר נפגעים מסתירים לחלוטין את העובדה שמדובר בתאונת אופנוע – לרוב בשל הבטחה שנתנו לבני משפחה שלא לרכוב. הם מדווחים תחילה כי "רכבו על אופניים" או "נפלו". עו"ד דויטש מבהיר חד-משמעית כי מדובר בטעות קריטית שעלולה לסכל כמעט לחלוטין את האפשרות למצות את הזכויות החוקיות.
המערכה מול חברות הביטוח: חשיבות המוניטין
בתשובה לשאלה האם המאבק מול חברות הביטוח הפך לקשה יותר בשנים האחרונות, עו"ד דויטש מצביע על מגמה מורכבת: "אינני חוות הקשחה ישירה בעבודה מול חברות הביטוח, אך קיימת שחיקה הדרגתית בגובה הפיצויים שנפסקים בבתי המשפט. בשנים האחרונות נפסקים סכומים נמוכים יותר, דבר המעניק רוח גבית לחברות הביטוח להתמקח ולהציע הצעות פשרה נמוכות".
הגורם המאזן, לדבריו, הוא ידע וניסיון מקצועי מוכח: "כאשר חברת הביטוח עובדת מול עורך דין מוכר ומוערך, ברור לה שאין מדובר בדרישות סרק או במספרים נטולי אחיזה. הגישה העניינית, המגובה בעשרות שנות ניסיון ופסקי דין המדברים בעד עצמם, משנה לחלוטין את דינמיקת המו"מ".
המלכודת שבפוליסת ביטוח החובה המוזלת
נקודה קריטית שכל רוכב אופנוע חייב להכיר נוגעת לפוליסת ביטוח החובה המוזלת. פוליסה זו אמנם זולה יותר, אך היא כוללת השתתפות עצמית מובנית: מכל פיצוי המגיע לנפגע, מנוכים עד 25 אלף שקלים בשל נזק לא ממוני וכן הפסדי שכר עבור שבעה ימי עבודה ראשונים.
בתאונות קשות, שבהן הפיצוי מגיע למאות אלפים ואף למיליונים, ההפחתה הזו זניחה יחסית. אולם בתאונות "קלות", ההשתתפות העצמית עלולה למחוק את תביעת הפיצויים כמעט לחלוטין. עו"ד דויטש ממחיש זאת בדוגמה: "רוכב אופנוע שהחליק ושבר את היד שבר פשוט, שהחלים כעבור חודש ללא נכות צמיתה. במצב רגיל אותו רוכב היה זכאי לפיצוי על 'כאב וסבל' בסך כ-20 אלף שקלים, לצד הפסדי שכר מלאים. בפוליסה עם השתתפות עצמית, הפיצוי נמחק כמעט כליל. תיק שהיה שווה 30-30 עד 35 אלף שקלים הופך לתיק של אפס שקלים". לפיכך, המלצתו החד-משמעית היא להימנע מרכישת פוליסת חובה עם השתתפות עצמית.
סטיגמה מול מציאות: רוכבי אופנוע על הכביש
באשר לסטיגמה לפיה רוכבי אופנוע נוטלים סיכונים מיותרים, עו"ד דויטש מעדיף להיצמד לעובדות היבשות: אומנם שיעור מעורבותם של רוכבים בתאונות קשות גבוה משמעותית מחלקם היחסי באוכלוסייה, אבל חשוב לזכור כי רבים מרוכבי האופנוע עובדים בשליחויות ומבלים שעות רבות מידי יום בכבישים המסוכנים. "העבודה שלהם מתבצעת ברכיבה," הוא מסביר. "כתוצאה מכך נוצרת לעיתים תדמית מוטעית של 'תובע סדרתי', אף שמדובר באדם שעובד למחייתו ובאמת נפגע במספר תאונות נפרדות לאורך שנים".
תאונת עבודה ומרוץ הסמכויות
כאשר תאונת דרכים מוגדרת גם כתאונת עבודה, מתנהל ההליך המשפטי במקביל מול המוסד לביטוח לאומי ומול חברת הביטוח. במצב רגיש זה נוצר "מרוץ סמכויות" מכריע בנוגע לשאלה מי יקבע ראשון את אחוזי הנכות:
• אם המוסד לביטוח לאומי קובע ראשון - קביעתו מחייבת גם בתביעה מול חברת הביטוח.
• אם מומחה מטעם בית המשפט (או מומחה מוסכם) קובע ראשון - קביעתו מחייבת את חברת הביטוח, אך אינה כובלת את הביטוח הלאומי.
עו"ד דויטש מציין כי יש מי שבוחרים בנתיב הקל: פנייה מיידית לביטוח הלאומי לקבלת דמי פגיעה, ובהמשך הגשת תביעה לקביעת נכות בוועדות המוסד. החיסרון המרכזי: קביעות הנכות של ועדות הביטוח הלאומי נוטות לא פעם להיות נמוכות באופן משמעותי בהשוואה למומחים הניטרליים שממנה בית המשפט. אסטרטגיה משפטית עדיפה, לדבריו, היא חתירה למינוי מומחה ניטרלי מוסכם או מטעם בית המשפט תחילה, ורק לאחר מכן פנייה לביטוח הלאומי כשהנכות המחייבת בתביעת הפלת"ד כבר נתנה.
עצות זהב לסיכום
ייעוץ מקצועי מוקדם: לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין המתמחה ספציפית בנזקי גוף ותאונות דרכים קשות עם ניסיון רב.
תיעוד מקיף מהרגע הראשון: לוודא שכל איבר שנפגע וכל תלונה רפואית נרשמים במפורש כבר בטפסים הראשונים בבית החולים, כדי לגדר ולהוכיח את מלוא היקף הנזק.
נפגעתם בתאונת אופנוע או סובלים מנזקי גוף קשים? אל תתמודדו לבד מול חברות הביטוח ואל תתנו לטעויות קריטיות בשלבים הראשונים לפגוע בפיצוי שמגיע לכם בצדק. במשרדו של עו"ד גיא דויטש תקבלו ליווי אישי מלא, על ידי בעל המשרד – עורך דין ונוטריון בעל 27 שנות ניסיון.
עו"ד גיא דויטש עומד בראש משרד עורכי דין ונוטריון ברעננה, המתמחה בייצוג נפגעי תאונות ונזקי גוף בלבד (ואינו מייצג חברות ביטוח). בעל ניסיון של כ-27 שנים, שבמהלכו ליוווה אלפי נפגעי תאונות דרכים, תאונות אופנוע, תאונות עבודה ורשלנות רפואית. כל תיק במשרד מנוהל על ידו באופן אישי, החל מפגישת הייעוץ הראשונית ועד לסיום ההליך המשפטי. המשרד מעניק מענה מקיף מול המוסד לביטוח לאומי לצד שירותי נוטריון מקצועיים.
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי