עוד לפני הסוכות המעוצבות, הקישוטים הקנויים והתמונות ברשתות החברתיות: חג הסוכות בישראל היה אירוע קהילתי של ממש. ארבעה תצלומים היסטוריים מארכיון הצילומים של קרן קיימת לישראל מחזירים אותנו לרגע, אל ישראל של לפני יותר משישה עשורים, ואל הדרכים השונות שבהן ציינו אז את החג. לתקופה שבה הרחובות התמלאו בלולבים ובהדסים, ילדים צעדו בטקסים חגיגיים ומשפחות יצאו אל חיק הטבע לציין את חג האסיף.
בתצלום משנת 1959 נראה חסיד מקיים את מצוות נטילת ארבעת המינים בתוך סוכה בירושלים. הוא ניצב עטוף בטלית, אוחז בלולב ומביט מעלה לעבר הסכך. סביבו נראים קישוטים שהוכנו בעבודת יד- שרשראות נייר, עיטורים צבעוניים ותמונות שנתלו על קירות הסוכה. הצילום האינטימי לוכד רגע של תפילה ואמונה, הרחק מההמולה שבחוץ.
לעומתו, צילום מחורשת טל בשנת 1963 מציג את סוכות כחגיגה ישראלית גדולה ורבת משתתפים. קהל רב, משפחות וילדים נאספו לציון חג האסיף, כשבמרכז ניצבים רקדנים בלבוש אחיד ובידיהם אלומות שיבולים. דגלי ישראל מתנופפים מעל המשתתפים, וברקע נראים עצי החורשה והנוף הגלילי. השילוב בין החג החקלאי, ריקודי העם והיציאה אל הטבע מספר את סיפורה של ישראל הצעירה, שביקשה לחבר בין המסורת העתיקה לבין התרבות המקומית המתהווה.
צילום נוסף, משנת 1964, מתעד ילדים המשתתפים בירושלים בטקס "דגל ירושלים". הילדים, לבושים בגדי חג, צועדים בתהלוכה כשהם נושאים ארבעת המינים, פרחים, סמלים ודגל גדול.
"דגל ירושלים" היה מפעל חינוכי ארצי שהחל עוד בשנת 1934. בתי ספר וגני ילדים מכל רחבי הארץ התחרו ביניהם על קיום פעילויות ברוח ערכי קק"ל, ובהן נטיעת עצים, פעילות למען הארץ ותרומה לקופסה הכחולה. המוסד החינוכי שזכה בתחרות קיבל בטקס רב רושם את הדגל למשמורת למשך שנה, עד להעברתו לזוכה הבא. עבור הילדים שהשתתפו בו, היה זה הרבה יותר מטקס: זו הייתה חוויה שחיברה בין חג הסוכות, ירושלים והרעיון הציוני.
התצלום הרביעי צולם בשוק ארבעת המינים בירושלים בשנת 1967. במרכזו נראה ילד צעיר בוחן אתרוג באחת הידיים, מוקף בערמות של לולבים, הדסים ופירות. סביבו מצטופפים קונים ומוכרים, בוחנים את הסחורה ומתכוננים לחג. המבט המרוכז של הילד והדוכן העמוס מצליחים להעביר גם כיום משהו מההתרגשות ומההמולה שקדמו לכניסת החג.
לדברי אפרת סיני, מנהלת תחום הארכיונים בקק"ל: "התצלומים האלה מאפשרים לנו לפגוש מחדש את חג הסוכות כפי שנחגג בישראל לפני עשרות שנים: בסוכה המשפחתית, בשוק הירושלמי, בטקסי הילדים ובחגיגות ההמוניות בחיק הטבע. הם מראים כיצד מסורת דתית, חינוך ציוני, חקלאות וקהילתיות השתלבו יחד ויצרו את אופיו הישראלי המיוחד של החג. מעבר לערכם ההיסטורי, אלה רגעים אנושיים מלאי חיים, שמזכירים לנו עד כמה השתנינו ועד כמה מנהגי החג ממשיכים לחבר בין הדורות".