אמש הגיע אלי מייל (כן, מייל, דואל זה קקי של יונה) שזו לשונו:
האם עיריית ת"א "אוהבת אמנות"? או: טיל נ"ט מעיריית ת"א
גם אם צודקים שלושת האמנים, הלוא שלצערי הקייס בו הם משתמשים הוא הקייס נגדו אנו יוצאים כשאנחנו מבקשים להסיר מרחובות העיר שוורים בחסות הבורסה, או כיכרות בחסות סלקום. הרי אנחנו לא טוענים שהשוורים "מכוערים", או ש"לא בא לנו עליהם". אנחנו טוענים שהצבה של פרויקט גרנדיוזי כזה היא פוגענית עבורנו, משום שהיא מאדירה, נגיד, ערכים קפיטליסטים מבאסי תחת.
האמנים בחרו אמנם להשתמש בביטוי "יכולה לפגוע" ולא "עלולה לפגוע". אבל במקרה של העבודה, שבמרכזה בחור שהופך תפילין לטנק קטן, ואז שם בו מקל אוזניים בדמות צריח, העבודה לא "יכולה לפגוע", ואפילו לא "עלולה לפגוע" אלא אכן תפגע ברבים מהחרדים המתגוררים בשכונה זו. תל אביב אינה "מעוז האמנויות", היא "מעוז הפלורליזם", ופלורליזם טוב אינו שוכח את המיעוט, גם כשהמיעוט לא בא לדיסקו.