יהודים זה מגניב

במסגרת הפניית מבטנו החוצה והצורך החזק לקבל אישרור מבחוץ, לא אוכל למנוע מהעם היושב בציון את דבר קיומו של גיליון מיוחד, שהוציא המגזין האלטרנטיבי "פלאונט", שיצא השנה ועוסק כולו בעם היהודי.

לא בכל יום אנחנו פוגשים מגזין אופנה שיש בו תמונה של דוד בן גוריון גוזז צאן, או כתבה מפרגנת על ההיפ-הופ הישראלי (להזכירכם, זהו מגזין אמריקאי שיושב בניו ג'רזי. לא חסר להם שם היפ-הופ). אפילו הפקת אופנה מקורית בנושא כיסויי ראש דוסיים מוטרפים יש שם, והכותרת שלה היא CULTURE CLUB - מחווה למחווה של בוי ג'ורג' מהאייטיז לעם היהודי.

שער גיליון הנושא, שנקרא "The Chosen Issue" (הגיליון הנבחר), הוא עבודת אמנות של לואי לוריטה, שיוצרת את הביטוי "אוי גוועלד". בהמשך עוסק המגזין, בצורה די מעמיקה, בזהות היהודית של אמריקאים יהודים והיחס שלהם לישראל. גיא עוזרי, נציגנו בחצר של מדונה, מנסה לתאר מה היא הישראליות שלו. הכל נעשה תוך התייחסות מכבדת ליידישקייט, וכמובן שימוש עכשווי בו, במה שנראה כניסיון לשמר אותו.

נדמה שהמגזין, שמתייחס ליהדות כדבר אופנתי ומגניב, פועל מתוך תפישה רב תרבותית, שמבינה שמה שלא נשמר עכשיו – ייעלם. ההתייחסות היא אמנם חלק ממגמה עולמית, אבל עדיין מוזר לפגוש גיליון כזה של מגזין אופנה אמריקאי.

אמן בשם בלו קיו (Blue Q), יצר עבודות משעשעות כמו מקלדת למחשב שהאותיות שעליה הן עברית מדומיינת (ספק כתב רש"י ספק אנגלית), והמקשים זכו לפרשנות חדשה: מקש האנטר (Enter) הפך ל"Mazal Tov" ואילו מקש הספייס (Space) הפך ל"קצת מקום באמת לא יזיק", בטוח שביידיש זה הכי מצחיק. בלו קיו יצר גם אריזת מסטיק שנקראת "שלום", עליה נראית דמות של חסיד מנפח בלון. המסטיק הוא כמובן "המסטיק הנבחר", כמו "המרק הנבחר" – תמצית מרק קניידלך.

מוצרים נוספים ל"מקלדת הנבחרת" שמופיעים במגזין, הם כדור בייסבול שכתוב עליו "Mensch", שזה "גבר-גבר" ביינגליש (שילוב של יידיש ואנגלית) וספרים של דוקטור סוס מתורגמים ליידיש.

המדריך מספק גם את "מדריך הגויים לחגים היהודיים" ומסביר מהו "יהודי רע". יש כתבה על לוי שטראוס שמזכירה שפריט האופנה האמריקאי מכל הוא יהודי בעצם. ועוד כתבות על יהודים בולטים באופנה ובתרבות.

את הצהרת הכוונות מבהיר מכתב מהעורך בתחילת הגיליון, הוא מספר שהם חשו צורך ליצור גיליון נושא על ביטויים יהודיים בתרבות העכשווית, ושבמהלך העבודה עליו הם למדו דברים חדשים על מה זה להיות יהודי. אני למדתי שעורך אמריקאי במגזין אמריקאי יכול להזכיר את אתגר קרת, בנון שלנטיות, בפרפראזה על כותרת שלו, בלי צורך להסביר מיהו.

הגיליון הזה בהחלט עושה כבוד גדול לעם הנבחר, ובזמן שמגזיני אופנה אצלנו מתעסקים באיזה צבע יילך העונה וכמה פטמות אפשר לדחוף בגיליון, זהו דווקא מגזין אופנה אמריקאי שמתייחס ליהדות ולישראליות כשאלת זהות. זהות היא הרי החלק המהותי באופנה.

על השאלה אם המסקנה מהגיליון הזה היא שהאמריקאים הם בעדנו או נגדנו, אפשר לענות בטקסט מעבודה אחרת של לואי לוריטה - "אם אחלוק מחט עם אלוהים אחיה לנצח".