שמלות קוקטייל, חצאיות ומעילים עם צללית בצורת בועה נחתו בחודשים האחרונים בקלילות על מסלולי תצוגות רבים של מעצבי על. כולם ניפחו את הבלון המעודן של העונה הנוכחית לבועה שמתחברת לבדים המעושנים של הסתיו.
הכל התחיל בגרסה מופרזת וקסומה שיצר ניקולא גסקייר, מעצב הבית של בלנסיאגה, שהחליט לעשות מחווה לבעל הבית המקורי. מיד אחריו הופיעו צללית של בועה גם אצל ורה וונג, לואי ויטון, קלואה ואחרים.
הצורות שעיצב קריסטובל בלנסיאגה בעשורים הראשונים של המאה ה-20' שינו את עולם האופנה לנצח. הוא האמין שמעצב אופנת עילית צריך לראות את עצמו כארכיטקט בגלל העיצוב, כפסל בגלל העבודה עם צורות, כצייר בגלל המשחקים עם צבע, כמוזיקאי בגלל ההרמוניה הנדרשת לעיצוב בגדים מוצלח וכפילוסוף בגלל המתינות הכרוכה בעסק.
בלנסיאגה עיצב וניסח מחדש את הצללית הנשית עם הכתפיים המרובעות שיצר בשנות ה-40' ובלט עם שמלות טוניקה רחבות שהתאים לנשים בשנות ה-50'. כאמור, הוא גם יצר את גזרת הבועה המקורית.
בלנסיאגה היה נער ספרדי קטן מכפר דייגים נידח שהגיע לצרפת והצליח לסחוף אחריו את עולם האופנה. הוא פתח בית מלאכה קטן לעיצוב בגיל 16 בספרד, אחרי שטייל בצרפת במשך שנה. ב-1920 הוא פתח בית אופנה במדריד וכשמלחמת האזרחים פרצה הוא השתקע בצרפת. ב-1937 הוא פתח את השואו רום שלו בפריז והפך לאגדה שתחזיק מעמד במשך 30 שנה.
המעצב כמעט ולא נחשף ברבים. גם בתצוגות שלו הוא היה מסתתר מאחורי וילון לבן. כריסטיאן דיור אמר עליו שהוא ה"מאסטר של כולנו". קוקו שאנל אמרה עליו שהוא מעצב העילית היחיד שיכול לעצב, לגזור, להרכיב ולתפור שמלה לבדו. הלוויה שלה היתה גם האירוע האחרון שבו הוא נגלה לציבור. הוא נפטר ב-72', בוונציה, כמה שנים לאחר שפרש מעולם העיצוב.
בתמונה הראשית: חצאית הבועה של גסקייר לבלנסיאגה. מתוך האתר הרשמי
ג'ירבו, להשיג בלליב אחוזה 97, רעננה.
טובהל'ס, דיזנגוף 220, תל אביב.
עלמה, מרכז בעלי מלאכה 9, תל אביב.
מיס סלפרידג', קניון ארנה, הרצליה.
