"התגייסתי בשנת 1952 לענף ביטחון שדה. היה לי מזל כי הוצבתי ביפו, ובערבים, כשלא היו לי תורנויות, הייתי פנוי, וזו הייתה הזדמנות בשבילי ללמוד משחק. באותם הימים נפתח בית הספר 'ניסן נתיב'. היינו חמישה תלמידים במחזור הראשון של בית-הספר, וביניהם, למשל, אורי זוהר.
לפני הצבא שיחקתי ב"תיאטרון הילדים" ועשיתי תפקידים ב"קול ישראל". בזמן הצבא השתתפתי בתוכנית על ביטחון בגלי צה"ל מטעם חיל המודיעין ששמה היה "מאזין אוזניים לכותל". במשך חמש דקות דיברתי על כללי ביטחון שדה, כמו "כשהשפופרת פתוחה לא לדבר על עניינים מסווגים".
הקצין שהיה אחראי עליי היה מהעלייה הרוסית, אמרו שהוא הגיע מהק-ג-ב. חבר שלו, שעלה גם הוא מרוסיה, התקבל להיות שחקן ב"קאמרי". הוא לא ידע עברית, ולכן בא אלינו לבסיס כדי שאעשה איתו חזרות על התפקיד. אני משחק עכשיו מרגל שנחקר על-ידי השב"כ בהצגה "הבן הטוב", וזה מזכיר לי את הימים ההם. אמנם אז לא חקרתי מרגלים, אבל שמעתי את הסיפורים".