ג'ין ארמור פולי טבעה את הביטוי "לגלוש באינטרנט" בימיה הראשונים של הרשת. ב-92' לא היו ממש אתרי אינטרנט עם אלמנטים ויזואליים וכמעט כל המידע היה מופיעה כטקסט לבן על מסך שחור. וג'ין, ספרנית בהכשרתה, היתה צריכה הרבה דמיון להשוות את הפעולה הטכנית הזאת לגלישה.
אז, בימיה הראשונים של הרשת, העובדה שגולשים יכלו לעבור מאתר לאתר על ידי קישורים מהירים היתה חידוש רציני. עד אז, אפשר היה להתכתב עם קבוצות אנשים דרך קבוצות משותפות וכדי להעלות טקסט על המסך היה צריך להקליד הרבה אותיות מבלבלות בסדר מופתי. בימים ההם גלישה היתה, כמו בעולם האמיתי, פעולה חסרת דאגות שבה עבר המשתמש מאתר לאתר מבדר שעריו בבריזה, וברגע שגל אחד נשבר זינק מיד לגל הבא.
הימים היפים האלה כבר מזמן מאחורינו. כיום, בגלל השפע האדיר שיש ברשת גם כמויות הזבל גדלו בהתאם, וגולשים לא רוצים לבזבז גילוי של אתר טוב.
כבר בדפדפנים הראשונים היה אפשר לשמור אתרי אינטרנט מועדפים כדי לבקר בהם מאוחר יותר ולבדוק מה השתנה, אבל כיום זה כבר לא מספיק. רבים מאיתנו נודדים ממחשב למחשב, מהבית למשרד, ובדרך מתחברים מהסלולרי והמידע האישי שלנו צריך להיות זמין תמיד. הרבה יזמי אינטרנט קלטו כבר מזמן את הצורך הזה וגם פיתחו יישומים מתאימים לעניין.
האתר הראשון ששמו מקושר ישירות עם שמירת המועדפים המקוונת הוא האתר Del.icio.us (טעים - מעין משחק מלים אופייני לאתרי אינטרנט של הזן החדש - ווב 2.0). לאחר הרשמה לשירות מאפשר האתר לשמור קישורים לאתרים בצורה המקובלת, כשצורת המיון היא של הוספת תגים בנוסף לתיאור קצר על האתר.
ברוח האינטרנט, כל קישור משותף לשאר המשתמשים שיכולים להגיע אליו באמצעות חיפוש.
בנוסף, ליד כל קישור שנשמר מצוין כמה אנשים שמרו אותו ובעמוד הראשי של האתר יש את רשימת הקישורים הפופולריים ביותר. באמצעות אתרים כמו populicious ניתן לקבל המלצות לקישורים פופולריים ששמרו משתמשים אחרים.
השלב הבא בהתפתחות המועדפים הוא שמירה של החלק הרלוונטי באתר, קטע הטקסט או התמונה המעניינת בלי כל שאר התוספות מסביב. Google Notebook, שעלה לאוויר בשבוע שעבר, מנסה להביא פתרון פשוט ככל האפשר, כמו שגוגל הרגילה אותנו בעבר.
אפשר לסמן קטעי טקסט ולשמור אותם בקלות במחברת של גוגל ובאמצעות התוספת לפיירפוקס מתקצרת הפעולה לשתי לחיצות עכבר פשוטות. במקרה הזה הפשטות של גוגל דווקא בעוכריה. יש תחושה של מעט מדי אפשרויות במיון התוכן וממשק המשתמש לא מספיק ברור. היה ראוי לשלב את המחברת המקוונת עם google desktop שבגרסה החדשה מאפשר לשמור קישורים על המחשב בלבד.
את השלב הבא מספק הסטארט-אפ הישראלי esnips, שמעבר לשמירת קטעי רשת מאפשר גם להעלות קבצי טקסט, מוסיקה, וסרטים לאינטרנט ולגשת לכל התוכן האישי והקישורים ממקום אחד.
בעזרת יישומים של שמירת סימניות ותוכן מקוון עם האפשרות להעלות תוכן אישי לאינטרנט כמעט שנעלם הצורך לשמור את החומר על המחשב האישי ואפשר לגשת אליו מרחוק וכך להשתחרר מהצורך לסחוב מחשב נייד.
הרוח החופשית באינטרנט לא נעלמה, אלא רק שינתה כיוון ומתבטאת בצורה אחרת. אם פעם היינו צריכים לשבת ליד מחשב במשרד מאובק - כיום אפשר לשבת בבית קפה על חוף הים, לגלוש באמצעות האינטרנט האלחוטי ולהרגיש את הבריזה שחלוצי האינטרנט רק דימיינו.