בג”ץ קבע כי הנגבי יוכל להמשיך לכהן כשר

השופטים, אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה ואדמונד לוי, קבעו כי היותה של הממשלה ממשלת מעבר ופרק הזמן הקצר שנותר להנגבי לכהן כשר והעובדה שהוא מכהן כשר בלי תיק נטול סמכויות בציעויות, מוליכה למסקנה שאין להתערב בהחלטתו של אולמרט שלא להעביר את הנגבי מתפקידו.

שופטי בג"ץ הדגישו כי הם אינם מתייחסים בהחלטתם להודעתו של מזוז כי לא יאפשר לראש הממשלה שייבחר למנות את הנגבי לשר בממשלה לאחר הבחירות. זאת, אף אם לא תתקבל במועד זה החלטה סופית בעניין העמדתו של הנגבי לדין אחרי השימוע.

השופטים הדגישו בפסק דינם כי התנהגותו של הנגבי עומדת למבחן הציבור בבחירות הקרובות. "הימנעות מהתערבות שיפוטית. אין בה משום מתן גושפנקא מוסרית וציבורית לבחירה של ראש הממשלה להותיר בתפקיד שר שהתנהגותו חרגה מן הראוי". לדבריהם, בעניינים אלה משפט הציבור יכריע, "זהו מבחנו של הציבור וזוהי מהותה של הדמוקרטיה. העם בוחר את נציגיו. מועד הבחירות הקרב מהווה שיקול חשוב שלא לערב את בית המשפט בקלחת".

השופטים גם מתחו ביקרות מרומזת על הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז כי ראוי היה שהנגבי יעזוב את הממשלה כבר עכשיו, בטרם נערך לו שימוע. "לאור העובדה שעל השימוע להיערך בפני היועץ המשפטי, עשויה להתעורר על שאלה אם לא טוב היה להימנע בשלב זה מלהביע עמדה מטעמו באשר לשאלה האם על הנגבי לעזוב את כסא השר, שמא ישתמע מעמדתו שהאמונה בכוחו של השימוע התמעטה".

השופט ריבלין הוסיף כי ראוי למזוז לשקול להימנע בעתיד מהצהרה על החלטה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע ובמקום זאת להודיע רק על החלטה להגיש כתב אישום לאחר שימוע. "כך ניתן יהיה להימנע מהכרזה שיש לה לעתים קרובות תוצאות קשות ובלתי הפיכות, אף שההחלטה עצמה מותנת ואף הפיכה", ציין.

הוא הוסיף כי לאור חזקת החפות שממנה נהנה הנגבי והעובדה שההליכים הקודמים להגשת כתב האישום טרם מוצו, ראוי לשקול את האפשות לזרז את מועד השימוע.

השופטים התייחסו גם להלכה המשפטית שנקבעה בעניינם של השר לשעבר אריה דרעי וסגן השר פראל פנחסי ב-1993, לפיה על ראש הממשלה מוטלת חובה להעביר שר או סגן שר מכהונתם עם הגשת כתב אישום נגדם. השופטים קבעו כי ניתן לחייב את ראש הממשלה להעביר מכהונתו שר אף קודם להגשת כתב אישום, אולם ציינו כי מדובר במקרים נדירים ובנסיבות חריגות וקיצוניות וכי המקרה של הנגבי אינו נופל בהגדרה זו.

התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה: "תם ולא נשלם. בית המשפט שלח מסר ברור שהנגבי לא יוכל לכהן כשר לאחר החלטה סופית על הגשת כתב אישום".

העתירה הוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון לאחר שהיועץ המשפטי המליץ להעמיד את הנגבי לדין בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה, בתקופה בה כיהן כשר.

מכתב האישום שגובש נגדו בפרקליטות עולה, כי הנגבי פעל למינויים של עשרות חברי מרכז לתפקידים שונים. כמו כן, כתב האישום צפוי לכלול אשמה של שבועת שקר. הפרשה נחשפה בדו"ח שהגיש מבקר המדינה הקודם, אליעזר גולדברג ונמשכה עד לאחרונה, אז הודיע מזוז כי הנגבי יועמד לדין.

עד עתה זכה הנגבי לגיבוי מצידו של אולמרט ומפלגת קדימה, אך במפלגה אמרו גורמים באופן לא רשמי כי מן הראוי היה כי הנגבי יקשיב להמלצת מזוז ויתפטר מתפקידו.

בדיון בעתירה בשבוע שעבר הביעו שופטי בג"ץ חוסר רצון להתערב בהחלטתו של מזוז, שלא להורות על העברתו של הנגבי מתפקידו כעת. לפי ההלכה המשפטית הקיימת, יש להעביר שר מתפקידו עם הגשת כתבי-האישום נגדו. הלכה זו נקבעה בעניינם של השר לשעבר אריה דרעי וסגן-השר רפאל פנחסי, כשבג"ץ הורה לראש הממשלה אז, יצחק רבין, להעבירם מתפקידם. "השאלה מדוע אנחנו צריכים לשנות הלכה של בית משפט זה", אמר השופט אליעזר ריבלין, "יכול הציבור לבוא ולומר, עם כל הכבוד ליועץ המשפטי לממשלה שעדיין לא החליט סופית, אנחנו מחליטים. למה שנקדים את הציבור בעניין הזה? בעוד כמה שבועות יגיד הציבור את דברו בבחירות".

גם השופטת אילה פרוקצ'יה התקשתה לקבל את נימוקיהם של העותרים. "מה החיפזון?" שאלה את אנשי התנועה לאיכות השלטון, "מדוע לא להמתין לתוצאות השימוע? עוד אין טיוטת כתב אישום, ואין החלטה סופית להגיש. למה לא להמתין עוד שלושה חודשים ולראות מה תוצאות השימוע? אם נעבירו כעת מכהונתו יכול להיגרם להנגבי נזק שאינו ניתן לתיקון, אם יוחלט שלא להגיש כתב אישום, והוא כבר פוטר".

בא-כוחו של השר הנגבי, עו"ד יעקב וינרוט, אמר בדיון בשבוע שעבר כי "העותרים מבקשים לעקר את השימוע מתוכן, להפוך אותו לחסר משמעות. כבר לפני השימוע רוצים שהוא יהיה כאילו לאחר השימוע, וכאילו יש החלטה סופית. יהיו לזה השלכות קטלניות לגבי חזקת החפות שלו, זו ביצה שלא נולדה". הנגבי עצמו נכח בדיון, ואמר לאחריו: "אני אכבד כל החלטה של בג"ץ, שהוא הגורם המוסמך בעיני. החקירה בעיצומה, טיוטת כתב אישום לא גובשה, ולכן נדרשת סבלנות".