רונית תירוש, המתמודדת במקום ה-25 ברשימת קדימה לכנסת, אמרה היום לקול ישראל, כי השר צחי הנגבי לא יישאר במפלגה, אם יוגש נגדו כתב אישום.
יובל יועז, "הארץ":
פרקליטות המדינה תגבש עד סוף השבוע את טיוטת כתב-האישום נגד השר צחי הנגבי בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה, [[מני מזוז]], להאשימו לדין בכפוף לשימוע - כך הודיעה היום עו"ד אורית קורן מהפרקליטות, במהלך דיון בבג"ץ. הדברים נאמרו בדיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון, להורות על העברת הנגבי מתפקידו כבר כעת, אף שההחלטה הסופית על העמדתו לדין תתקבל רק לאחר השימוע שיתקיים לו בתוך שלושה חודשים.
עוד נמסר כי טיוטת כתב האישום נגד הנגבי תכלול סעיפים של מרמה והפרת אמונים, שוחד בחירות, שבועת שקר ועדות שקר, בגין מינויים פוליטיים במשרד לאיכות הסביבה.
שופטי בג"ץ הביעו חוסר רצון להתערב בהחלטתו של מזוז, שלא להורות על העברתו של הנגבי מתפקידו כעת. לפי ההלכה המשפטית הקיימת, יש להעביר שר מתפקידו רק עם הגשת כתבי-האישום נגדו. הלכה זו נקבעה בעניינם של השר לשעבר אריה דרעי וסגן-השר רפאל פנחסי, כשבג"ץ הורה לראש הממשלה אז, יצחק רבין, להעבירם מתפקידם.
"השאלה מדוע אנחנו צריכים לשנות הלכה של בית משפט זה", אמר השופט אליעזר ריבלין, "יכול הציבור לבוא ולומר, עם כל הכבוד ליועץ המשפטי לממשלה שעדיין לא החליט סופית, אנחנו מחליטים. למה שנקדים את הציבור בעניין הזה? בעוד כמה שבועות יגיד הציבור את דברו בבחירות".
גם השופטת אילה פרוקצ'יה התקשתה לקבל את נימוקיהם של העותרים. "מה החיפזון?" שאלה את אנשי [[התנועה לאיכות השלטון]], "מדוע לא להמתין לתוצאות השימוע? עוד אין טיוטת כתב אישום, ואין החלטה סופית להגיש. למה לא להמתין עוד שלושה חודשים ולראות מה תוצאות השימוע? אם נעבירו כעת מכהונתו יכול להיגרם להנגבי נזק שאינו ניתן לתיקון, אם יוחלט שלא להגיש כתב אישום, והוא כבר פוטר".
"זו ביצה שלא נולדה"
בא-כוחו של השר הנגבי, עו"ד יעקב וינרוט, אמר כי "העותרים מבקשים לעקר את השימוע מתוכן, להפוך אותו לחסר משמעות. כבר לפני השימוע רוצים שהוא יהיה כאילו לאחר השימוע, וכאילו יש החלטה סופית. יהיו לזה השלכות קטלניות לגבי חזקת החפות שלו, זו ביצה שלא נולדה".
הנגבי עצמו נכח בדיון, ואמר לאחריו: "אני אכבד כל החלטה של בג"ץ, שהוא הגורם המוסמך בעיני. החקירה בעיצומה, טיוטת כתב אישום לא גובשה, ולכן נדרשת סבלנות". ככל הנראה, החלטתו הסופית של היועץ אם להעמידו לדין תתקבל רק לאחר הבחירות, בשל הזמן הדרוש לסניגוריו של הנגבי להתכונן לשימוע.
החקירה נגד הנגבי בפרשה נפתחה בעקבות דו"ח חמור שפירסם באוגוסט 2004 מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, אודות המינויים הפוליטיים שבוצעו במשרד. הדו"ח התייחס לשנים 2003-2001, ב-20 החודשים שבהם הנגבי כיהן כשר לאיכות הסביבה. המבקר קבע כי הנגבי מינה עשרות מחברי מרכז הליכוד וקרובי משפחותיהם לתפקידים שונים במשרד באופן בלתי תקין. חלק מהמשרות היו פיקטיביות. בנוסף, מקורבים פוליטיים של הנגבי זכו במכרזים של המשרד לרכישת שירותים, תוך הפלייתם לטובה בשל שיוכם הפוליטי ותוך הפרת כללי המכרזים הממשלתיים.
חקירת המבקר החלה לאחר שבעלון פנימי של הליכוד שהתפרסם לפני הבחירות ב-2003 הוכתר הנגבי בתואר "אלוף המינויים", וסופר כיצד הוא דאג למנות "לכל התפקידים שלא היו מאוישים במשרד לאיכות הסביבה 80 מחברינו". הנגבי גם הסתבך לכאורה בעדות שקר לפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בבחירות הקודמות, השופט מישאל חשין, כשטען שאין לו כל קשר לפרסום העלון הפנימי. בחקירת המשטרה התברר כי הנגבי עומד לכאורה מאחורי הפרסום, ולכן הוחלט להאשימו גם בעבירות החמורות של מסירת עדות שקר ושבועת שקר.