הנסיך צ'רלס ספד לאדם הזקן ביותר בסקוטלנד, היחיד ששרד בה מאז מלחמת העולם הראשונה, שמת אתמול בגיל 109. האיש, אלפרד אנדרסון, מת בבית אבות בעיר אנגוס. הוא נולד ב-1896, והיה מראשוני הבריטים בחזית המערבית של מלחמת העולם ה-1. הנסיך צ'רלס, שהכיר את אנדרסון, אמר: "נעצבתי מאוד לשמוע כי אלפרד אנדרסון מת".
אנדרסון נחשב לעד החי היחיד ללחיצת היד ההיסטורית של חיילים גרמנים ובריטים, משהוכרזה הפסקת האש בחג המולד ב-1914. "פגשתי את אלפרד בכמה מקרים", אמר הנסיך. "כפי שרבים בסקוטלנד ומחוצה לה יודעים, היה לו מוניטין אגדי ב'משמר השחור' והיה לו קשר מיוחד עם משפחתה של סבתי, דרך שירותו עם אחיה הבוגר, קפטן פרגוס בווס-ליון, בקרב הלוס ב-1915. הוא יחסר לרבים. אסור לנו לשכוח אותו, ואחרים מדורו, שנתנו כל כך הרבה לארץ הזו".
הכומר ניל גרדנר, שליווה אותו ברגעיו האחרונים, אמר כי "אלפרד מת בשקט בשנתו הבוקר. הוא היה האדם הזקן ביותר בסקוטלנד, אבל נותר צלול כמעט עד הסוף. הוא היה אדם אדיב וצנוע מאוד".
אנדרסון היה בן 18 כשיצא למלחמה, וחווה כמה מהקרבות העקובים מדם בהיסטוריה. הוא נפצע בעורפו ושכב בחפירה במשך יום שלם לפני שפונה לטיפול רפואי בחסות החשיכה. פציעתו הרחיקה אותו מהחזית, והוא סיים את השירות כמדריך בדרגת סמל. ביום הולדתו ה-106 בשנת 2002 אמר "חיינו בשביל כל יום בנפרד בזמן המלחמה, ובגיל 106 הייתי עושה אותו הדבר שוב".
ב-1998 קיבל אנדרסון את העיטור הצרפתי הגבוה ביותר, עיטור לגיון הכבוד, על שירותי במהלך מלחמת העולם הראשונה.
ניל גריפית'ס, מהלגיון הסקוטי של בריטניה, אמר כי "אלפרד היה דוגמא נפלאה לאצילות של העולם הישן. כל מי שפגש אותו התרשם מהחיוניות שלו. הוא היה עדין, משעשע ושנון. הוא נהג לומר שהוא רוצה למות במיטתו אבל מכדורי האקדח של אוהב קנאי. אני חושב שהוא היה עצוב למדי מכך שהוא חי אחרי הדור שלו. כל חבריו מתו לפניו".