פ”נ הגורם האנושי

25 אנשים – מינימום - יהרגו עד לסוף חודש זה בישראל. וזה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. לא צריך להיות בכיר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או קצין בכיר במשטרת התנועה. מספיק חשבון פשוט - אם ימי ראש השנה גבו 4 הרוגים הרי שעד לסוף החודש יעמוד מניין קורבנות "פיגועי תאונות הדרכים" על 25 הרוגים, מינימום. עשרות נוספים יפונו כשהם פצועים לבתי החולים ברחבי הארץ ורבים מהם ישאו עימם לנצח זכרונות קשים, נכויות ויש – שבשל מצבם לא יוכלו לספר לחבר'ה שתאונות דרכים הם משהו שעדיף לא להיות חלק ממנו.

כבר בדרך לארוחת החג נפתחו המהדורות באזכור תאונות הדרכים. בתאונה ליד צומת המוביל התנגשו שתי מכוניות. רעות אברס, בת 24 מרמת גן, נהרגה, וחברה, בן 25, שנהג במכונית, נפצע קשה. השניים היו בדרכם לארוחת החג בבית הוריה של רעות.

בתאונה נפצעו עוד שני בני אדם באורח קשה וארבעה קל. אחד הנהגים שהגיע לאזור סיפר כי במקום התרחש בעת התאונה 'הפקק של המדינה'. "אלפי מכוניות נתקעו ורבים עשו פניית פרסה כדי להיחלץ".

שוב הטענה המוכרת של "הגורם האנושי" עם סיבה מוצדקת לכאורה. פניית פרסה אסורה בכביש "אדום" היא עבירה השוללת רישיון נהיגה אך גם חיים. אבל, יש מי שלוקח את החוק לידיו, מפעיל שיקול דעת מוטעה, פונה – פוגע - והורג. מאחורי אותה החלטה של רגע עומדת משפחה שכולה, צעירה שכל עתידה היה לפניה ובן זוג שישא את האירוע בזכרונו לנצח.

מה היה קורה אם נהג הרכב הפוגע – הגורם האנושי שיכול להפעיל שיקול דעת, היה מתעכב עוד קצת בכביש הפקוק וחושב כיצד להציל חיים ברגע ולא להשיג רגע בתמורה לחיים. הכל היה יכול להיות אחרת אם הנהג היה מתקשר למצפים לבואו ומודיע שבגין הפקק בכביש הוא יאחר.

מעט אחר כך, עדיין בדרך לארוחת החג, מרדכי סגל, מושבניק בן 53, נהרג כשמכוניתו התהפכה בין פתח תקווה לנחשונים. סגל ז"ל התהפך והמשטרה בודקת את הנסיבות. שוב הגורם האנושי. אשתו, אגב, נפצעה. מאוחר יותר נספה רוכב אופנוע באזור גן יבנה. היה זה לאחר שעקף מימין מכונית פרטית, פגע במעקה והועף עשרות מטרים. שוב הגורם האנושי שלקח לידיו סיכון, עקף שלא כחוק ושילם בחייו.

ביום החג הראשון התהפך רוכב "באגי" בן 25 בחצור הגלילית. מדובר ברכב מייצור עצמי. מחקירה ראשונית של התאונה בחצור הגלילית עולה כי הצעיר התהפך עם הבאגי מספר פעמים בדרך עפר ליד הבריכה ביישוב. צוות ניידת טיפול נמרץ של מד"א העבירו, בעודו פצוע, לבית החולים "זיו" בצפת, שם מת מפצעיו. הרכב, כך לפי חקירת המשטרה, נבנה באופן בלתי חוקי ואינו בעל רישוי כחוק. ושוב הגורם האנושי שהחליט לעקוף את החוק וליסוע ברכב שאינו מורשה.

4 הרוגים עם פתיחת השנה החדשה ועוד עשרות פצועים ובוודאי עוד עשרות רבות של תאונות דרכים המוגדרות כ-"פח–פח", שנבעו בנהיגה לא ממש זהירה, שיחות אקראי בטלפון הנייד והסבת תשומת הלב מהדרך לשיחה, הדלקת סיגריה והורדת יד אחת מן ההגה, הפניית הראש למושב האחורי לוודא שהכל כשורה עם הילדים ועוד סיבות מסיבות שונות.

הגורם האנושי, גורם הדרך ומצב כלי הרכב הנוסע הם בדרך כלל הסיבות לתאונות הדרכים. מי שבוחן מקרוב את הסיבות האמיתיות יגיע למסקנה אחת: רק הגורם האנושי הוא הגורם לתאונות דרכים.

למה? אם הרכב לא תקין – אותו גורם אנושי חייב לקחת אחריות, להשבית את המכונית ולהזעיק את המוסכניק. לנהוג בה ועוד עם האישה והילדים – זה סיכון שלוקח על עצמו אותו גורם אנושי.

ואם הכביש הוא דו מסלולי? עוקפים? לא, נוהגים במהירות המותרת (כי גם לנהוג במהירות נמוכה מהמותר זה מסוכן), ולא עוקפים ובוודאי שלא כשיש קו לבן. שוב הגורם האנושי. הגורם האנושי – שהוא כל אחד מאיתנו, צריך לקחת אחריות וגם להימנע מביצועים שונים בכביש כשהדבר מסוכן והמוות ידוע מראש.

לכן הפיתרון הוא מחד: מחשבה תחילה בהתנהגות בכביש ומאידך: אכיפה אימתנית ושלילת רישיונות נהיגה מכל מי שעובר עבירה שסיכון חיים טמון בצידה. אין להתפשר בנושא אלא חקיקה ושיפוט מהיר גם במחיר הפעלת בתי המשפט לתעבורה מסביב לשעון. משפט לאלתר ושלילה מפחידים את העבריינים ומרתיעים את אלו המתכוונים לבצע עבירות. מי יסכים לסכן את רישיון הנהיגה שלו? עבריין תנועה ישלם כל מחיר לעו"ד על מנת שיגן עליו בבית המשפט וכקנס רק כדי לא לאבד את חופש התנועה.

גם באמצעות הידיעה כי לעבירות תנועה מהסוג שתוצאתו עלולה לעלות במחיר חיי אדם, יש מחיר קבוע: שלילת רישיון הנהיגה ולא חיפוש דרכים פשרניות לעבריינים הנלכדים והעומדים לדין. רק אכיפה אימתנית תוביל את הגורם האנושי לחשוב פעמיים על החלטותיו בדרך. הוא ידע שגם אם יצא בחיים מהעבירה שהוא מבצע, הסיכוי יהיה שרישיונו יישלל לחודש, חודשיים ואף ליותר. ותראו לי מישהו שמוכן לסכן את רישיון הנהיגה שלו?

* הכותבת היא עורכת דין