לפני שיוצאים לדרך, עלינו לפתוח בגילוי נאות, לפיו חלק מהפרשנויות והדעות נכתבו לפני יום ראשון וחלקן אחריו. מה שקורה בפועל הוא שהאדונים הנכבדים כאן, כמה שהם משחקים אותה פרשנים, עלאק, הם בסה"כ כמו אחרוני המתלהמים: שחקן אחד תופס שבוע טוב, כולם מוחאים לו כפיים. תפס משחק רע, הרגו אותו. אבל אמרנו להם להתעלם, והם כמובן התעלמו מתוצאות השבוע (כמובן...)
השנה הזו היא ההזדמנות האחרונה של פייטון מאנינג לזכות בסופרבול בשנים הקרובות
דודי כפרי:
השילוב שנובע מהאבדן הצפוי של אדג'רין ג'יימס, והעובדה שדאנג'י יישאר על הקווים (הם ינצחו מספיק משחקים בשביל לא להעיף אותו, רק לא את החשובים באמת) לא תעזור. תקרת השכר תתחיל לקצץ להם בסגל, ומרווין הריסון שהוא הרסיבר הכי חשוב בסגל לא ייעשה יותר צעיר.
הקולטס בנו קבוצת התקפה לתפארת, ובדיוק בזמן הנכון. אבל בעידן תקרת השכר, אתה מצליח אם מסביב לכוכבים אתה מביא מספיק שחקנים צעירים ורעבים עם משכורת יותר נמוכה או שחקנים ותיקים ומנוסים ... עם משכורת יותר נמוכה.
לקולטס יש בסיס אדיר יש כוכבים, ואין להם מספיק שחקנים אפורים שימלאו את החורים, בעיקר בהגנה - ולכן אם השנה הם לא יצליחו לזכות באליפות, אז שנה הבאה כשחלק מהכוכבים יעזבו ולא יהיה מספיק כסף לשחקנים הנוספים, הם יגלו שחלום האליפות הולך ומתרחק. נפילה.
ערן שיצר:
לא רק שהקולטס לא ירוצו בצמרת גם בשנים הבאות, אלא בשל העובדה שגם השנה אין לו הרבה סיכוי לזכות בתואר. יש לפחות שתי קבוצות ב- AFC החזקות מהקולטס בשתי דרגות, ולא נראה שהן הולכות לשום מקום בשנים הבאות הסטילרס והפטריוטס. למרות מה שואנדרג'אגט חושב. תוסיפו לזה את כלי ההתקפה הכי משמעותי שלהם, אדג'רין ג'יימס, שמת לברוח בהזדמנות הראשונה, וקבלו את דן מרינו המשופר, רק ללא הופעה בסופרבול. אכן, נפילה.
דני לרדו:
פייטון מאנינג הוא אגדה בהתהוות, אחד הקוורטרבקים המוכשרים בהיסטוריה של המשחק. אומנם היו לו הזדמנויות בהן נכשל, אבל לאורך השנתיים האחרונות ההתקדמות שלו ושל הקולטס היא אדירה. כך שלטעמי זה עניין של זמן עד שהקולטס יגיעו לארץ המובטחת -משחק הסופרבול. אומנם היסטורית, למעט הראמס אף קבוצת דום לא ניצחה בסופרבול, אבל מאנינג מוקף בכישרון בהתקפה, כישרון שיוביל אותו עמוק לתוך הפלייאוף. ראשי הקבוצה רק צריכים לדאוג שהגרעין ישאר שם לעוד שתיים שלוש עונות. הבעיה באינדי היא שהם חייבים יתרון ביתיות בפלייאוף. ההגעה לסופרבול תעבור רק דרך RCA דום. המסקנה: למאנינג עוד יהיו רגעים של תהילה.
רחביה ברמן:
אפילו אם אדג'רין ג'יימס יעזוב בסוף שנה זו, הקולטס בהחלט יכולים להתארגן על רץ אחר ולהמשיך להתחזק הגנתית. הייתי אומר שיש לקולטס חלון של שלוש שנים. בקיצור: נכון לעכשיו, נפילה בטח לא תהיה פה, תהילה - כן, יש מצב.
פריסט הולמס - שחקן גמור
דודי כפרי
אני לא אוהב את הניסוח. בעברית יותר נכון לכתוב שהוא שחקן מוגמר, או שחקן מושלם. כשכותבים שהוא שחקן גמור אפשר לחשוב לרגע שהכוונה היא לזה שכבר אין לו מה למכור בליגה. ויש לו מה למכור. הרבה.
הולמס לא מאד מהיר, הוא רק בלתי עציר. באף עונה הוא לא ירד ממוצע של 4.3 יארד לריצה, בדר"כ הוא יותר קרוב ל-5 יארד לריצה. זה המון. ואם באמצע המגרש הוא בלתי עציר, אז ברד-זון הוא ממש מפלצת, חיית הטאץ'-דאונים הכי טובה בשטח. ובנוסף לזה, אם צריך בכלל, הוא גם יודע לתפוס את הכדור מצויין.
אז נכון, הוא חוזר מפציעה קשה בברך. נכון, הוא מעל גיל 30 שמסמל את תחילת הסוף לרצים. אסל דווקא הנוכחות של לארי ג'ונסון לידו, שייתן לו יותר זמן מנוחה במהלך המשחק, תשחק לטובתו. הרי, זה לא שיש לקנזס איום אווירי אמיתי חוץ מגונזו.
תוספת לאחר משחק השבוע : בחיי שכתבתי את זה לפני המשחק השבוע. באמת.
בקיצור - תהילה
ערן שיצר:
השאלה היא מתי נחשב שחקן כגמור - האם כאשר הגיל מתחיל לחלחל לברכיים, מה שגורם לך להפסיד 1/2 עונה? האם כאשר נושף לך בעורף רץ אחורי מוכשר בדמותו של לארי ג'ונסון ומאיים לתפוס את מקומך? אם כך התשובה היא כן "הכומר" גמור.
אבל אם למרות פציעות טורדניות והחסרת משחקים, הסטטיסטיקה לנשיאה נשארת יציבה, ואתה פותח עונה בצורה מצויינת מול הגנה שנחשבת לחזקה, עם 85 יארדים וט"ד אחד, ולמרות הכל, אתה עדיין הרץ הפותח של אחת ההתקפות הרצחניות של הליגה אז הלוואי על כולנו להיות גמורים ככה. ותשאלו את קרטיס מרטין מה הוא חושב על העניין.
הערת מערכת: מכיוון ששיצר כתב בדיעבד כמו אחרון המעתיקנים, למרות שאת המשימה קיבל בשבוע שעבר, אנחנו נותנים לו לכתוב מאה פעם "פריסט הולמס שחקן גמור". בינתיים, הוא קונה לכומר עוד כמה רגעי תהילה.
דני לרדו:
אומנם נראה ניצוצות ממנו לאורך העונה אבל לדעתי הוא ילך וידעך ומתישהו במהלך העונה יהיה חילוף משמרות בעמדת הרץ האחורי בקנזס סיטי. לארי ג'ונסון יתפוס את עמדת הרץ הפותח ולא יעזוב אותה לעוד כמה שנים טובות.
הולמס אומנם יתרום, אבל לא הייתי בונה עליו שיסיים את העונה. שוב הגיל משחק תפקיד, ואשתקד פריסט עבר פציעה בברך שסיימה לו את העונה. זאת ועוד, מאוד קשה לשחקן לחזור מיד בשיא הכושר ואת זמן ההסתגלות אין להולמס. אם זה לא יקרה כבר באזור אמצע העונה, אחריה בוודאי תתרחש התמורה בעמדת הרץ הפותח בקנזס סיטי.
לרדו חושב שהולמס חי על זמן שאול. נפילה.
רחביה ברמן:
גם אם הוא לא מה שהיה, אפילו חצי פריסט הולמס זה בכלל לא רע בשביל רוב הקבוצות בליגה. מה שכן, בהחלט ייתכן שהוא לעולם לא יהיה מה שהיה לפני שנתיים ושלוש.
הערת המערכת: ברמן יעני מתעתע, מתחמק, משחק אותה דיפלומט. אנחנו הבנו "תהילה". יאללה ברמן, הספק איתך.