ילדים רבים ששרדו את קטרינה מתקשים להתאושש

"מתי הולכים?", שאל שוב ילד את אמו במקלט בעיר ג'קסון, מיסיסיפי, שם ציין את יום הולדתו ה-8 עם קערת פצפוצי אורז בלבד. במקלט בבוינטון ביץ', פלורידה, ציירה ילדה בת 8 את ביתה המוצף בניו אורלינס עם גופות צפות של בני אדם ובעלי חיים. לאחר שסיימה לצייר קדרו פניה. "היא רצתה שבאמת אבין", אמר הפסיכולוג פיל הלר, יועץ בהתנדבות, "זה היה מאוד מפחיד".

הסופה גבתה מחיר כבד מאלפי ילדים כאשר קרעה את משפחותיהם, שטפה את בתיהם והפרידה אותם מכל דבר שהיה מוכר להם – חברים, חיות-מחמד וצעצועים. "הם מנסים לעכל מה קרה להם. כל כך הרבה השתנה בחייהם הקטנים", אמר היועץ הפסיכולוגי קית' גורדון בג'קסון, "דאגותיהם לא נבדלות מדאגותינו".

מומחים לבריאות הנפש צוטטו בסוכנות איי.פי כמי שאומרים, שאצל רוב הילדים ששרדו את קטרינה צפויים להתעורר סימנים למתח נפשי, מתופעות פשוטות של הכחשה או זעם ועד לאבל טראומתי או להפרעת דחק פוסט-טראומתית. יש ילדים שמאמינים, שהתנהגותם הרעה גרמה לסבל משפחתם. ילדים אחרים נסוגו לדפוסי התנהגות של גילאים מוקדמים יותר, כמו הרטבה.

במקלט ביוסטון נאחזו שלושה ילדים קטנים באשה וסירבו להרפות ממנה. "הם לא הילדים שלה, אין לה מושג מי הם, אבל הם נקשרו אליה – והיא אליהם", סיפרה היועצת במקום.

מניסיון באסונות קודמים ידוע, שלפחות שליש מהילדים שנפגעו באסון יזדקקו לסיוע מקצועי בחודשים שאחריו. במיוחד מוטרדים היועצים הפסיכולוגיים מילדים שאיבדו את הוריהם, אך הם מתמקדים גם בילדים שהוריהם ההמומים לא מסוגלים להעניק להם טיפול הולם. היועצים מנסים להעביר עם הילדים את ימי ההתאוששות הראשונים באמצעות הרגעה, חיפוש קרובים ובנייתה מחדש של תחושת נורמליות. ילדים רבים נשלחו לבתי ספר באזורי המקלט. לאחרים הוצעו מקומות משחק בטוחים.

"הם יצטרכו להרגיש, מהר ככל האפשר, שהם בסביבה בטוחה ויציבה", אמר צ'רלי מק'קורמק, יו"ר ארגון הסיוע "הצילו את הילדים". הארגון, כמו אחרים, התלונן על שהסיוע לילדים שעברו טראומה היה לא מאורגן ודרש תיאום הדוק יותר ברמה הפדרלית. "אם לא יעזרו לילדים האלה, איך הם ייראו כשיגדלו?", שאל אחד היועצים.

למרבה המזל, רוב הילדים הם בעלי יכולת התאוששות מהירה, נפשית ופיזית, ורובם ישובו לקדמותם. גם במקלטים השונים, נראו השבוע ילדים רבים כשהם נרגעים באמצעות משחקים שונים.