
מטר דקיק יורד בשעות הבוקר. למרגלות היערות, עוסקות הנשים בשתילת אורז, בלי לתת את דעתן למתרחש בין כותלי המבנה העשוי בוץ ואבן. בתוכו יושבים 24 גברים ונשים על הארץ ברגליים שלובות, ומקשיבים בהתרגשות ובתשומת לב. הם עוברים הכשרה מזורזת, בדרכם להיות המורים הראשונים שיפיצו בבתי ספר בנפאל את בשורתו של ארגון המורדים המאואיסטי, היריב הגדול של המשטר המלוכני במדינה.
על הקיר מתנוססת כרזה, שעליה הכתובת "תוכנית הלימודים החדשה למען העם". הקבוצה עסוקה בהכנת שיעור מתמטיקה קצת שונה. המנחה מחזיק בידו גרף וקורא: "רובים - 50; מקלעים - 5; רובים אוטומטיים - 40". הגרף, המונה את כלי הנשק שהמורדים תפסו מידי כוחות הביטחון באחת מפשיטותיהם, אמור להקנות את חדוות המספרים לילדים בני שש עד שמונה.
תוכנית הלימודים של המורדים כוללת גם תכנים אחרים: היא מלמדת היסטוריה באמצעות ביוגרפיות של "קדושים מעונים" מאואיסטים; שיעורי הספורט עברו התאמה קלה וכוללים עתה תרגילי הגנה על בית הספר ואיסוף מידע מודיעיני; ולימוד קריאה מתקיים באמצעות ספר ססגוני, שעל כריכתו מופיעים דמותו של קרל מרקס, ושני רובים מוצלבים. לאחר 25 ימי הדרכה במקום חשאי באזור סליאן, מעוזם של המורדים, ישובו המורים הטריים לכפריהם, ללמד את ילדי בית הספר.
המורדים המאואיסטים, ששולטים ברוב האזורים הכפריים בנפאל, מבקשים להביא את מלחמתם גם לכיתות. לבית הספר, הם אומרים, חשיבות מכרעת במאבקם על המדינה. המשתתפים בהדרכה חדורי אמונה. רג'אן רוקה, בן 36, החליט להפסיק את עבודתו בשדות בשביל ללמד, משום שהוא סבור ששיטת הלימוד המסורתית במדינה "מתרכזת בהרעפת שבחים על המלכים והאלים. השיטה שלנו, לעומת זאת, היא פרקטית. אם אתה רוצה לעסוק בעבודות השדה, נעזור לך. זכך אנו יוצרים קהילה בלי מעמדות או כתות".
מהפכת החינוך המאואיסטית בנפאל נמצאת רק בחיתוליה: עד כה לקחו המורדים אחריות רק על 40 בתי ספר ברחבי המדינה. בכל בתי הספר האחרים, גם אם הם נמצאים בשטח המאואיסטי, לומדים הילדים עדיין על פי השיטה המסורתית, ומוריהם מקבלים שכר מידי הממשלה. ואולם, לדברי טופן סינג ממפקדת החינון המאואיסטית, שואפים חבריו להפיץ את שיטותיהם בכל בתי הספר שנמצאים בהישג ידם של המורדים.
חטיפות? אנחנו? מה פתאום!?"
יוזמת ההדרכה משקפת את הפן ההתנדבותי של המאואיסטים. העושים במלאכה גאים בשוויוניות של שיטת הלימוד החדשה. ואולם, למלחמת החינוך של המורדים יש זווית אחרת. בכל שבוע נחטפים מאות תלמידים מכיתותיהם לשם אינדוקטרינציה. רובם משוחררים, אבל לטענת ארגון אמנסטי, חלקם מוחזקים בכוח ומגויסים למאבק.
הארי גאוטם, פקיד חינוך ממלכתי באזור רולפה ליד סליאן, טוען גם שהילדים למשפחות האמידות יותר באזורים שבשליטת המאואיסטים נתונים לטרור פסיכולוגי. "הוריהם מודאגים: האם ילדינו ישובו הביתה אחרי בית הספר? האם יפציצו אותם, יחטפו אותם, או אולי הם יקלעו לתקרית אש?".
המאואיסטים מתייחסים בביטול להאשמות, וטוענים שלא מתבצעות חטיפות. הם מאשימים את צבא נפאל בהפיכת בתי הספר לקסרקטינים ובפגיעה בילדים הקשורים למאואיסטים; אכן יש עדויות לכך שהצבא הורג ילדים הקשורים למורדים.
גם ממשלת הוד מעלתו התגייסה למלחמה על תוכנית הלימודים. מאז נטל המלך גיאננדרה את השלטון לפני שישה חודשים תוך הבטחות חוזרות לדכא את ההתקוממות, הודיעה ממשלתו על תוכניות להפוך את החינוך ליותר "לאומני", קרי, הגברת ההערצה לבית המלוכה.
ואולם, מומחים טוענים שהמאואיסטים עדיין גרמו נזק גדול לחינוך. בשל המלחמה, 80% מהתלמידים בבתי הספר הממלכתיים נכשלו במבחני הסיום של בית הספר. גוטאם אומר שהמאואיסטים חייבים להבין שאי אפשר לכפות אידיאולוגיה. "אני מקווה שלא ינסו להפיץ את תוכנית הלימודים שלהם בכוח. יש לאפשר לילדים ללמוד באווירה חופשית".