ישראל תשרוד רק בזכותם

רבים בציבור הישראלי יאמרו: אלו ואלו פורעי חוק. ואני אומר: מדינת ישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, תצליח לשרוד רק בזכות הנערים והנערות באגף ההתנתקות ב"מעשיהו" ובשאר מתקני הכליאה שהתוו את הדרך למרי אזרחי לא אלים, המוכנים להקריב את חירותם במאבק ערכי, ציוני, יהודי, כדי למנוע את מדינת ישראל מביצוע תכנית ההתנתקות, שאינה "אלא מעשה פשע נגד האנושות" כפי שהוא מוגדר בדין הבינלאומי: גירוש אוכלוסייה לא לוחמת מביתה.

תומכי הגרוש, מי שבעיקר שנאת מתנחלים מדריכה אותם, זועקים כנגד "השימוש הציני בילדים" שעושים מתנגדי התוכנית. והם מגדילים לעשות ותובעים לפתוח בהליכים פליליים גם כנגד ההורים המאפשרים לילדיהם הקטינים להשתתף בהפגנות, או כאלו הנמנעים מלבוא ל"מעשיהו", לזהות את ילדיהם ולשחרר אותם. הם מבקשים להעמיד לדין את ההורים על הזנחת ילדיהם. הם שכחו ודאי את כל ההורים של מדביקי הכרוזים בימי לח"י ואצ"ל, את הילדים – הקשרים של "ההגנה", ואת מאות המצבות הקטנטנות, חלקן בלא שם, של ילדים ותינוקות שמתו ברעב ובמלריה במושבות הביל"ויים. בין חומות ירושלים היה בטוח יותר מאשר בביצות פתח תקוה, ואף על פי כן אנו מעלים על נס את המשפחות הראשונות שיצאו מהחומות להקים מושבות, ושכלו ילד, ועוד ילד, כי ידעו שרק כך מקימים בית לעם. לו היו מבקשים היום לסכן את חייהם וחיי ילדיהם – היו ודאי מושלכים לכלא.

"טובת הילד" משמשת רק כלי ניגוח בידי הצבועים. לו טובת הילדים באמת לנגד עיניהם לא היו משלימים עם כך שמחזיקים ילדים בני 12 ו 14 בכלא, גם בתנאי בידוד (כענישה על סירוב להזדהות). וטומי לפיד, בהתחסדות צבועה, שואל – "מניין למשטרה לדעת בת כמה הילדה אם היא לא מזדהה". ולפיכך יש כנראה לדעתו הצדקה להחזיקם במעצר עולם, אם יסרבו להזדהות...

גם שונאי מתנחלים מושבעים כשהם מתבוננים בחברה הישראלית השטופה בסמים, באלימות, בפורנוגרפיה ובשחיתות אינם יכולים שלא לקנא בצבור הדתי–לאומי שגידל צעירים כאלו. אולי חלק מהשנאה אינו אלא קנאה באלו המצליחים לחנך במקום שהם נכשלו, באלו המצליחים לגדל ילדים השואלים מה הם יכולים לעשות למען העם והארץ בשעה שילדיהם עסוקים בעיקר ברדיפה הידוניסטית אחרי מה שהמדינה יכולה לתת להם.