רכילות בבלוג גרמה להדחת מנהל מעבדת האטום

המסרים החלו להתפרסם בפרק רגיש בהיסטוריה של לוס אלמוס, שהוקמה לפני 62 שנה. אוניברסיטת קליפורניה, שסייעה בהפעלת המעבדה מאז ימי פרויקט מנהטן (פרויקט פיתוח הנשק הגרעיני של ארצות הברית), עומדת לבחינה קפדנית של הממשל בוואשינגטון, השוקל את המשך החוזה עמה. סדרת התפטרויות וחששות מפני נטישה המונית של מדענים העכירו את האווירה במעבדה. פרשנים סבורים שבעקבות המחאה הציבורית נאלצה האוניברסיטה להפקיר את נאנוס, כדי שתוכל להציג לממשל הצעה אמינה, שתאפשר לה לחדש את החוזה.

לפני ההודעה של הפיטורים מסר קווין רורק, דובר מטעם לוס אלמוס, כי נאנוס גאה מאוד בהישגיו בלוס אלמוס, המעסיקה 14 אלף עובדים בתקציב של 2.2 מיליארד דולר בשנה. רורק אמר שהבלוג אינו מייצג את רוב העובדים וכי הטון העולה ממנו מזכיר לעתים קרובות מעשי קונדס של תלמידים בליל כל הקדושים. "כולם, לדעתי, הופתעו כשראו לאיזו דרגת רשעות זה הגיע", אמר.

כמה מומחים חיצוניים אמרו שהפרידה מנאנוס היא בלתי נמנעת וכי למתקפות שפורסמו בבלוג היה חלק משמעותי בכך. "נאנוס עוזב", אמר גרג מלו, מנהל קבוצת המחקר של לוס אלמוס, ארגון פרטי באלבוקרקי המפקח על המעבדה. "הבלוג שינה את האווירה. הוא העניק לאנשים מוצא שלא היה להם קודם לכן".

בלוגים קיימים בכל מקום, אבל במקרה של לוס אלמוס זו תופעה לא רגילה. מעבדת לוס אלמוס שוכנת במקום מבודד בהרי ניו מקסיקו ועובדיה נדרשים לשמור על סודיות ברמה הפדרלית הגבוהה ביותר. בעבר, עצם קיומה נחשב מידע מסווג. כיום מוקפים רבים מבנייני המעבדה בגדרות תיל, סוכנים פדרליים עוקבים אחר התקשורת במקום והעובדים מקבלים תזכורות בלתי פוסקות, בנוסח "שפתיים חופשיות מטביעות ספינות".

הבלוג של העובדים - www.lanl-the-real-story.blogspot.com - עלה לרשת בינואר, ומאז נרשמו בו יותר מ-100 אלף ביקורים ויותר מ-5,000 תגובות. הדיונים עוסקים במגוון נושאים, החל בקדושת קצבאות הפרישה וכלה בהשערות על זהות המנהל הבא של לוס אלמוס.

מכיוון שרוב המסרים פורסמו בעילום שם אי אפשר לדעת כמה מעובדי המעבדה תרמו לבלוג. עם זאת, נפח הבלוג, הפרטים שנכללו במסרים ומגוון סגנונות הכתיבה מעידים שלא מדובר במתי מעט. השפה, המשובצת ראשי תיבות מעורפלים, רומזת לכך שהכותבים מכירים היטב את תרבותה המיוחדת של המעבדה.

במרכז הדיונים עמדה דמותו של נאנוס, סגן אדמירל בדימוס בחיל הים ובעל תואר דוקטור לפיסיקה מאוניברסיטת פרינסטון. נאנוס התמנה למנהל המעבדה לפני שנתיים. רבים ממשתתפי הבלוג מתחו ביקורת על הוראה שהוציא נאנוס ביולי, שבעקבותיה נסגרו רוב מחלקות המעבדה. העילה להוראה היתה, לדברי נאנוס, הפרות בוטות של תקנות הבטיחות והביטחון.

הוראת הסגירה הוצאה אחרי שלכאורה נעלמו שני תקליטורים שהכילו מידע מסווג ואחד העובדים נפגע בעינו מקרן לייזר. בדיעבד התברר שפעמוני האזהרה צילצלו לשווא: התקליטורים לא רק שלא נעלמו, אלא מעולם לא היו קיימים. עובדה זו לא מנעה מנאנוס לסגור שטחים רבים במעבדה למשך שבעה חודשים, עד ינואר השנה. באותה תקופה עמלו העובדים על שיפור תנאי הבטיחות והביטחון.

הד"ר תומס מייר, כימאי נודע וחבר האקדמיה הלאומית למדעים, שהיה אחראי על כ-2,000 עובדים בתוקף תפקידו כמשנה למנהל המחקר האסטרטגי במעבדה, התפטר באוקטובר וכתב מכתב תלונה ארוך על הפרשה ועל מעשיו של נאנוס. "הוא בחר להתנער מאשמה ולאיים על אנשים. גם על חברי צוות שניסו לא פעם ליישם נוהלי בטיחות קשים ומורכבים", כתב מייר בביקורת שפורסמה בבלוג. הוא הוסיף כי התנהגותו של המנהל כלפי עובדיו היא "נקמנית וגסה".

בכותרת שהתנוססה בראש הבלוג נאמר שסגירת שטחי המעבדה עלתה למשלם המסים בארצות הברית כ-850 מיליון דולר, וכי בעקבות ההוראה החליטו כמה עובדים מוכשרים ביותר לעזוב את לוס אלמוס. בתקופת הסגירה, אמר מייר, החליטו לקוחות רבים של המעבדה לנהל עסקים עם ספקים אחרים וכך אבדו ללוס אלמוס הכנסות בהיקף של מיליוני דולרים.

לפי מקורות רשמיים, העלות המשוערת של הסגירה היא 120 מיליון דולר. מקורות בממשל בוואשינגטון אמדו באחרונה את גובה הנזק ב-370 מיליון דולר. רורק, דובר לוס אלמוס, אמר שהמעבדה מודאגת מעלייה במספר העובדים המגלים עניין בפרישה. "איננו צופים נטישה המונית", אמר, "אבל אין זה אומר שאיננו מודאגים מהאפשרות. אנחנו מודאגים".

את הבלוג הקים דאג רוברטס, מדען מחשבים שעבד במעבדה במשך עשרים שנה ופרש. רוברטס החליט להקים את הבלוג אחרי שדברי ביקורת שהוא וחבריו לעבודה העבירו למערכת העיתון המקוון של המעבדה לא פורסמו. לדבריו, קשה לקבוע כמה מאנשי המעבדה נתנו ביטוי לעמדותיהם בבלוג. האתר ערוך כך שזהות המשתתפים בו יכולה להישאר חסויה, אם הם מעוניינים בכך. הוא העריך שבין 200 ל-500 עובדים שלחו דברי ביקורת לבלוג. עצומה הקוראת להדחת נאנוס, שהתפרסמה בבלוג, זכתה ליותר מ-100 הודעות תמיכה, אף שרובן סומנו כ"אנונימיות".

אחד החותמים שלא הסתירו את זהותם הוא בראד לי הוליאן, דוקטור לפיסיקה תיאורטית שעבד במעבדה כ-32 שנה. הוליאן חתם על העצומה בפברואר, חודש לפני שפרש לגמלאות. "אנשים חשו שהם פועלים בסיר לחץ", אמר הוליאן. "התנהגותו של נאנוס גסה ביותר - לא רק כלפי כלל העובדים, אלא גם כלפי סגניו. אנשים פחדו לפצות פה. בבלוג הם יכלו להתבטא בחופשיות, בלי לחשוש מפעולת תגמול מצד ההנהלה".

ג'ף ג'רוויס, המפרסם את הבלוג BuzzMachine שמתמקד בסוגיות תקשורת, אמר שהאתר שהוקם בלוס אלמוס מלמד על "שקיפות אתית חדשה" שהוליד שגשוגו של הפרסום העצמי המקוון. "לא מדובר רק בכוחו של הבלוג, אלא בכוחו של האזרח", אמר ג'רוויס.

המאבק סביב המשך העסקתו של נאנוס כמנהל לוס אלמוס התנהל בשעה שהאוניברסיטה של קליפורניה שוקלת אם להתמודד במכרז לחידוש החוזה שלה עם המעבדה, שיפוג ב-30 בספטמבר. שני תאגידים מובילים בתחום החלל והביטחון, "לוקהיד מרטין" ו"נורתרופ גרומן", הביעו עניין בניהול המעבדה.