הסיסמא של השמרנים עזרה דווקא לבלייר

בלייר, אחרי שמונה שנים בתפקיד ונוכח האשמות על שקרים בנוגע למלחמה בעיראק, הוא סחורה פגומה בעיני לא מעטים. הסקרים מורים שהדבר יפגע ברוב של מפלגתו בפרלמנט, אבל לא ימנע ממנו ניצחון שלישי ברציפות.

לעומת זאת, המניות הפוליטיות של בראון מעולם לא היו גבוהות יותר. מעורבותו הבולטת בקמפיין נחשבת לגורם המכריע בניצחון הצפוי של מפלגת הלייבור. כל הסקרים מורים שהוא אהוד יותר מהבוס שלו, והנושא שמפלגתו מתגאה בו יותר מכל, השגשוג הכלכלי, נזקף לזכותו.

בראון, הנחשב לשמאלני יותר, אהוד יותר על הגרעין הקשה של מצביעי הלייבור מבלייר – האיש שניתק אותה משורשיה הסוציאליסטיים ושינה את שמה ל"לייבור החדשה". על פי סקרים, תמונתו של בלייר לבד מעוררת רגשות שליליים, זו של בראון רגשות חמימים, ואילו תמונת השניים יחד מעוררת את התגובה החיובית ביותר. כתוצאה הפכו השניים ל"תאומים סיאמיים" במערכת הבחירות הזו, והם מופיעים יחד בתשדירים, בכרזות ובהופעות פומביות, תוך חילופי מחמאות דביקים המחפים על מתחים שהתגלעו בין מי שהיו פעם ידידים טובים ושותפים מלאים לדרך.

בלייר ובראון היו בעלי ברית עוד באופוזיציה, ועל פי האגדה בבריטניה, הסכים בראון ב-1994 להשאיר לבלייר את המועמדות לראשות הממשלה בבחירות 97', בתנאי שבלייר יפרוש אחרי קדנציה אחת ויפנה לו את המקום.

לאחר שהדבר לא קרה, התגברו המתחים בין השניים וישנה שמועה לפיה התפרץ פעם בראון על בלייר, הלם בשולחן וצעק: "מתי אתה עוזב? אני רוצה את התפקיד עכשיו!"

בתחילת מערכת הבחירות הנוכחית הצהיר בלייר שיעזוב לאחר כהונה שלישית מלאה, וכי לדעתו "בראון יהיה ראש ממשלה מצוין". אבל רבים מעריכים, כי בלייר יפרוש עוד לפני כן – כבר ב-2006 אם רוב הבריטים יצביעו נגד החוקה האירופית במשאל עם, ושנה או שנתיים לאחר מכן אם בלייר ישרוד את המשאל.

בכל מקרה, ייתכן שהאיום ש"הצבעה בעד בלייר לראשות הממשלה תכתיר את בראון" עשתה יותר כדי להבטיח את ניצחון הלייבור מכל דבר אחר במערכת הבחירות הזו.