מסמך: בלייר תכנן להדיח את סדאם מלכתחילה

בלייר תמיד טען שהוא לא החליט סופית לצאת למלחמה עד שסדאם קיבל הזדמנות אחרונה לוותר על נשק אסור להשמדה המונית. עוד טען בלייר לאורך השנתיים האחרונות כי "שינוי המשטר" – הדחת סדאם – מעולם לא היה המטרה האמיתית שלו.

למרות העוינות כלפי בלייר בנוגע לעיראק, הסקרים מראים כי הוא צפוי לזכות בכהונה שלישית כראש ממשלה, על אף שהרוב העצום ממנו הוא נהנה בפרלמנט כרגע צפוי להצטמק.

הסאנדיי טיימס פרסם הבוקר את מה שתיאר כפרוטוקול סודי של פגישת שרים בכירים שנערכה ביולי 2002 בנושא עיראק – תשעה חודשים לפני הפלישה.

על פי הפרוטוקול, דיבר בלייר עם שריו באופן מפורש במונחים של הדחת סדאם. "אם ההקשר הפוליטי יהיה נכון, אנשים יתמכו בשינוי המשטר", מצוטט בלייר כאומר. "שני נושאי המפתח הם אם התוכנית הצבאית תעבוד ואם תהיה לנו אסטרטגיה פוליטית שתיתן לצבא את מרחב הפעולה הדרוש לו".

שר החוץ ג'ק סטרו אמר שהטיעון בעד המלחמה "חלש" בגלל ש"סדאם אינו מאיים על שכניו ויכולותיו בתחום הנשק להשמדה המונית נמוכות מאלה של איראן, לוב או צפון קוריאה".

סטרו הציע להציג לסדאם אולטימטום בדרישה להתיר לפקחי נשק של האו"ם להיכנס, כדי לעורר עימות "שיעזור בהצדקה חוקית לשימוש בכוח".

ראש שירותי הביון של בריטניה, סר ריצ'ארד דירלאב, שחזר זמן קצר לפני כן מביקור בוושינגטון, הגיע למסקנה שהמלחמה "בלתי נמנעת", מכיוון ש"בוש רוצה להדיח את סדאם באמצעים צבאיים", וכי "המודיעין והעובדות מתוקנים בהתאם למדיניות".

על פי הפרוטוקול הורה בלייר למזכירו הצבאי, סר מייקל בויס, להציג לו תוכניות למלחמה מאוחר יותר באותו שבוע.

ביום חמישי נחשף מסמך אחר, שנכתב זמן קצר לפני תחילת המלחמה, על ידי היועץ המשפטי לממשלת בריטניה, הלורד פיטר גולדסמית. מהמזכר הסודי עולה שגולדסמית הביע ספקות באשר לחוקיות המלחמה הקרובה, ימים ספורים לפני שבלייר הורה לשלוח את החיילים. גולדסמית כתב כי "בית המשפט עשוי להסיק" שאין כיסוי מספיק ממועצת הביטחון של האו"ם ליציאה למלחמה, וביקש להמתין עד שתתקבל החלטה חדשה של האו"ם שתתמוך בבירור בפלישה לעיראק. ואולם, כשבריטניה נכשלה בניסיון להשיג החלטה חדשה במועצת הביטחון, פירסם גולדסמית חוות דעת נוספת בלי זכר לספקותיו הקודמים באשר לחוקיות הפלישה - ובלייר הודיע שהמלחמה חוקית לחלוטין.

המלחמה בעיראק, שרוב הבריטים התנגדו לה נחרצות, ממשיכה להיות עקב האכילס של בלייר, ומאפשרת ליריביו לתקוף אותו בסוגיות של אמון ויושרה. הגילויים האחרונים פוגעים גם במאמציו של בלייר למקד את מסע הבחירות שלו בנושאי הכלכלה והבריאות. התקשורת הבריטית זינקה על סיפור הדו"ח הסודי, והוא הובלט בעמודי השער של כל העיתונים המובילים - שכנראה שמחים למצוא נקודת עניין במערכת הבחירות הזו, שעד כה היתה רדומה למדי. "בלייר שיקר, ושיקר שוב", זעק הדיילי מייל הימני באותיות ענק על עמודו הראשון.