נשיא המדינה, משה קצב, לחץ ידיים עם נשיא סוריה, בשאר אסד, ועם נשיא איראן, מוחמד חאתמי, בטקס האשכבה של האפיפיור, יוחנן פאולוס השני, בוותיקן. סוכנות הידיעות האיראנית הכחישה שחתאמי לחץ את ידו של נשיא מדינת ישראל.
במהלך ההלוויה עמדה המשלחת הישראלית, בראשות הנשיא, משה קצב, ושר החוץ, סילבן שלום, בסמוך למשלחת הסורית, ובראשה הנשיא, בשאר אסד. תחילה לחץ הנשיא קצב את ידו של אסד, והשניים בירכו זה את זה ב"בוקר טוב". בתום ההלוויה יזם אסד לחיצת יד נוספת עם קצב. לאחר מכן, ניגש הנשיא קצב לנשיא איראן, מוחמד חאתמי, והשניים לחצו ידיים ואמרו אחד לשני "סלאם עלייכום". בקול ישראל דווח, כי השניים אף שוחחו בפרסית על עיר הולדתם המשותפת, יזד. הנשיא אף התחבק עם נשיא אלג'יריה, בוטפליקה.
לאחר שובו אמר הנשיא, כי הוא אינו מייחס חשיבות מדינית ללחיצות הידיים, וכי "מדובר בביטוי לנימוס בין מנהיגים בלבד". בתחילה דווח, כי בדמשק הכחישו את לחיצת היד בין אסד לקצב, אולם מאוחר יותר מסרה סוכנות הידיעות הסורית, כי לחיצת היד אכן התרחשה, אך הוסיפה כי אין לה כל משמעות מדינית.
בחדשות ערוץ 10 דווח, כי בלשכת ראש הממשלה, אריאל שרון, לא נלהבו מיוזמת קצב. על פי הדיווח, גורמים בלשכה מסרו, כי "קצב ביזה את מדינת ישראל, כשלחץ את ידיו של מי שכל בוקר קורא להשמדת ישראל".
שר החוץ, סילבן שלום, שוחח בהלוויה עם המלך ועם שר החוץ של מרוקו. רעייתו, ג'ודי שלום ניר מוזס, העניקה קמע מהרב כדורי, לנסיך הבריטי צ'ארלס, להצלחת נישואיו עם קמילה.
200 מנהיגים השתתפו בטקס
מיליוני בני אדם השתתפו בהלוויה, שבסיומה נטמן ארונו של האפיפיור לצד ארונותיהם של אפיפיורים קודמים. הארון, ארון עץ פשוט הנושא את סימן הצלב והאות M (לציון מריה), הוצג בפני הקהל לפני הבזיליקה של סנט פטרוס והתקבל בתשואות. על הארון הונח ספר של כתבי הקודש, שדפיו התהפכו ברוח, וראשי הכנסייה נפרדו מהאפיפיור בקידה, לצלילי מקהלה ששרה את המזמור "תננו מנוחת עולמים, אדון". את מיסת האשכבה ניהל הקרדינל הגרמני, התיאולוג השמרן יוזף רצינגר, שאף ספד ליוחנן פאולוס. בטקס המיסה חולק לחם קודש לאלפים מהנוכחים.
בהלוויה השתתפו גם 200 מנהיגים ואנשי דת מרחבי העולם ובהם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר ונשיא איראן, מוחמד חתאמי. את ישראל ייצגו בטקס נשיא המדינה, משה קצב, ושר החוץ, סילבן שלום. ההלוויה שודרה על גבי 24 מסכי ענק, שהוצבו ברחבי העיר.
בכיכר סנט פטרוס וברחובות המובילים עליה בלטו במיוחד הצליינים מפולין, ארץ הולדתו של האפיפיור, שנופפו בדגלי פולין, חלקם בתלבושות מסורתיות, וקראו "פולסקה". בפולין עצמה התכנסו כ-300 אלף בני אדם בשדה ענק סמוך לקרקוב, כדי לצפות בהלוויה המוקרנת על שלושה מסכים.