ביום ראשון, סיפתח לשבוע מעונן חלקית, נכנסה לה מיה דגן המאממת, הדבר הכי קרוב לברודוויי שנוכל לבקש, למכון הכושר בו החלה להתאמן לאחרונה. בעוד היא עושה תרגילים עם מאמנה האישי, נכנסה מורן איזנשטיין, תובנה מחומצנת במיוחד.
מצד אחד, הוחלפו נשיקות בין מאמנה של דגן לבין איזנשטיין, אך מצד שני, לא הוחלף אפילו מבט בין מיה למורן. מורן אמנם נראתה שלווה עם העניין, אך דגן לבשה פנים כועסות ונשמעה אומרת למאמן שלה ש'ההיא מהצד השני חושבת את עצמה יותר מדי'.
- מיה, תגובה וכל הג'אז הזה.
- "איזה שטויות, נו באמת, מי היא? אני אפילו לא מכירה אותה בשביל להגיד לה שלום. ממה יש לי להתעצבן?"