כשקלאוויוס הרג זמן

הטבע, כידוע, מספק לנו שלושה מחזורים עיקריים המסייעים ביצירת לוחות שנה: סיבוב כדור הארץ על צירו, הקובע את אורכם של ימים, הקפת הירח את כדור הארץ, הקובעת את משכם של חודשים, והקפת השמש על ידי כדור הארץ, הקובעת כמה זמן תימשך שנה. חברות אנושיות נזקקו מאז ומתמיד למחזורים אלה, כדי לבצע חישובים, שהיו קריטיים להישרדותן: צייד או חקלאי חייב לדעת מתי יהיה חם וקר, לח או יבש; ועבור דייג או נווט, המידע על אודות גאות ושפל הוא חיוני.

הבעיה היא שהדפוסים האסטרונומיים הקיימים ביקום אינם חופפים מחזורים מספריים פשוטים. 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו-45.96768 שניות הן משך זמן קרוב מאוד למשכה של שנה, אך אפילו נתון מסורבל זה אינו מדויק לחלוטין. חוסר הדיוק הזעיר הנ"ל במניין יחידות הזמן מתרחש מדי שנה. בעייתי עוד יותר הוא חוסר היכולת המוחלט ליישב בהרמוניה לוחות שנה שמשי וירחי. מובן שגם ההחלטה השרירותית לחלוטין להכליל שבעה ימים בשבוע אינה מפשטת את העניינים – אם נחלק 365 ב-7, לא נקבל 52, אלא מספר דומה לו.

בעיות אלו ידועות לאדם שנים הרבה, והוא מנסה ליישבן כמיטב יכולתו, באמצעים המשתפרים והולכים. בשנת 45 החליט יוליוס קיסר לערוך רפורמה בלוח היוליאני, ולהוסיף לכל שנה רביעית יום נוסף. שנה זו נקראה בלטינית annus bissextilus, על שם שתי השישיות במספר ימיה (366), ובעברית נהוג לכנותה שנה מעוברת, אף שאין לבלבל בינה לבין השנה המעוברת של לוח השנה העברי, המכילה, כידוע, שני חודשי אדר. שיטתו של יוליוס, שהתבססה על חישוב גס למדי, פעלה היטב למעט מבחינה זו, שהוסיפה לכל שנה בערך 11 דקות ו-14 שניות, שהינם, פחות או יותר, 7 ימים מתוך כל 1,000. אין תימה איפוא, שבמאה ה-16 מצא האפיפיור גרגוריוס ה-XIII, שהיה ממונה בין השאר מתוקף תפקידו על מניין הזמן בעולם הנוצרי, כי באמתחתו הצטברו 10 ימים מיותרים. ממדי הבעיה החלו להעיק על החיים, ולא רק על חיי הדת.

גרגוריוס מינה איפוא מתמטיקאי בשם כריסטוף קלאוויוס, וציווה עליו לתקן את המעוות. קלאוויוס ביטל 10 יום ב-1582, התאריך העוקב בשנה זו ל-4 באוקטובר היה ה-15 באוקטובר, וקבע כי בכל מאה שנה תבוטל שנה מעוברת אחת, אך היא תושב על כנה בתום כל מאה בתאריך שניתן לחלקו ב-400. הדבר נעשה מאז פעמיים – ב-1600, ואף בשנת 2000, כך שגם אנו זכינו לחוותו. שיטתו של קלאוויוס גם היא אינה מושלמת, חרף השימוש בה, צפוי האדם לצבור יום מיותר בלוח השנה הגרגוריאני בעוד כ-3,000 שנה לערך.

נשוב כעת ל"סוציאליסטית הגדולה" ולפרויקט "וואלה! מציינת את יום השנה לרצח רבין", שהיה לי הכבוד ליטול בו אתמול חלק. באורח מעניין, החליט השלטון הסוציאליסטי בברה"מ לאמץ את הרפורמה בלוח הגרגוריאני רק ב-1918, ולפיכך ב-1917 אכן אירעה המהפכה הבולשביקית באוקטובר למניינה של רוסיה הצארית, ובנובמבר למניינם של מי שאימצו רפורמה זו קודם לכן.

ומה המסקנה? המסקנה ברורה: הואיל ומניין הזמן הוא בסופו של דבר עניין שרירותי וטכני, מה בצע לנו בהתנצחויות שרבו באתר זה אתמול בשני עניינים: האם יש לציין את יום השנה לרצח רבין לפי הלוח העברי או לפי הלועזי; והאם ישנה משמעות לכך שגם ערפאת ימות, או לא ימות (בעת כתיבת שורות אלה נראה כי הוא חי עדיין) ב-4 בנובמבר. ולמי בעצם אכפת? לגבי דידי, האירועים עצמם הם בעלי חשיבות. ההסכמה על מועד התרחשותם המדויק, או על השם שאנו נותנים למועד זה, היא עניין שאופיו טכני ותו לא.