אמריקה אונליין - 30/10

העצרת הזו נדפקה גם בגלל שקורט שילינג, הגיבור הגדול של אליפות הרד סוקס, החליט ברגע האחרון לבטל את הופעתו המתוכננת לצד הנשיא. הופעה כזו הבטיחה כמה יתרונות ממשיים מאד לנשיא: דבר ראשון, הרד סוקס הם הרי קבוצת הבית של קרי, שלא מפסיק לספר כמה שהוא מרוצה שהם ניצחו. התייצבות כוכבם הגדול לצד יריבו היתה מוציאה אותו טיפה מגוחך. אבל חשוב מזה, שילינג, מגיש (פיצ'ר) במקצועו, נתן בסדרות חצי הגמר והגמר הופעות גבורה מיתולוגיות. לשילינג יש גיד אכילס קרוע, שבכל מצב נורמלי היה משבית אותו לחלוטין לא רק מפעילות ספורטיבית, אלא גם מהליכה. אבל פה מדובר באליפות, ועוד של הרדסוקס, אז הרופאים קימבנו לו איזו תפירה ארעית לגיד, ושילינג הגיש. כל אמריקה נדהמה לראות אותו משפיט הן את היאנקיס במשחק 6 של סדרת החצי, והן את הקארדינלס במשחק 2 של הגמר, תוך שהגרב שלו נספגת דם מהגיד הקרוע שנפתח שוב (ולא פלא - מגיש בבייסבול שם המון לחץ על רגל הציר שלו).

בקיצור, מדובר באדם שהפגין ממש לאחרונה נחישות והקרבה באמת יוצאות דופן, והתייצבות שלו לצד בוש היתה ללא ספק משרה מן התכונות הללו גם על הנשיא בדמיון הציבורי. אבל שילינג הוציא הודעה שקודם כל אמרה שהרופאים אסרו עליו לנסוע, ולאחר מכן הוא התנצל על הצהרתו שיופיע לצד בוש, אמר שאין זה מקומו להתערב במערכת הבחירות, ושכל מה שהוא באמת רוצה להגיד לעם האמריקאי הוא שחייבים להצביע - לא משנה למי.

מי שכן הופיע לצד בוש היה הגוברנייטור, מושל קליפורניה ארנולד שוורצנגר, שהילל את מנהיגותו החזקה של הנשיא ואמר לקהל באוהיו: "אם תעשו שריר ביום שלישי, הוא יישאר נשיא".

עוד פרט פיקנטי מעצרות התמיכה האחרונות של בוש הוא "שבועת האמונים" חסרת תקדים שמתבקשים באי העצרת לשאת בקול רם: "אני מתחייב לפעול ככל יכולתי למען בחירתו מחדש של ג'ורג' וו. בוש לנשיא ארה"ב". פעם זה היה רק חתימה על התחייבות בכתב (ראו קישור), אבל עכשיו העסק משתכלל.

הבלוגר המעולה ג'וש מרשל מביא ציטוט מצמרר של אחד פטריק יוז, ראש מחלקת המודיעין במשרד החדש לביטחון פנים: "שים בצד את מה שרוב האנשים חושבים. יש דברים שכל-כך לא טובים בשבילם עד שאין להרשות להם לקבל אותם. לכן, עלינו לצמצם את חירויות הפרט, לשנות את התנאים החברתיים, ולפעול בדרכים שעד כה לא תאמו את ערכינו ומסורתנו, כמו לתת לשוטר או איש ביטחון את הזכות לחפש עליך בלי ששופט יאשר שהיתה עילה סבירה". בנג'מין פרנקלין, אמריקאי נחשב למדי בכל מיני תחומים, שחי וכתב בזמנים של סכנה לא פחותה, אמר פעם: "מי שמוותר על חירותו למען ביטחון יאבד את שניהם".

ובעניין סכנה, אוסאמה בן לאדן הוציא בסוף השבוע כידוע קלטת חדשה, בה הוא אומר כל מיני דברים שאפשר לקרוא עליהם בקישור המצורף, ובין השאר מאיים ש"לא בוש ולא קרי יוכלו להבטיח את שלומכם". בתגובה לקלטת זו אמר קרי שהוא רוצה להבהיר שיעשה כל דבר כדי לצוד ולהרוג את בן לאדן והטרוריסטים, וכי כל האמריקאים מאוחדים בנחישות זו. הנשיא אמר שאמריקה לא תיבהל מהטרוריסטים, שהיא נמצאת עמם במלחמה ושהוא בטוח שהיא תגבר. ריצ'ארד הולברוק, יועץ קרי לענייני חוץ, אמר שהקלטת מעלה את השאלה מדוע רוצח ההמונים הגרוטסקי הזה עדיין חופשי לחרוץ לשון לאמריקה. וולף בליצר מסי.אן.אן, שבתוכניתו אמר הולברוק את הדברים, אמר להולברוק "אז למה סקרים מראים שהאמריקאים בוטחים יותר בנשיא בשאלת הטרור?" והולברוק ענה "אם בוש כל-כך יותר יעיל, למה בן לאדן עדיין חופשי?"

מטה בוש דורש שבתגובה לשחרור הקלטת יימנעו קרי ואנשיו מהתקפות על הנשיא למשך יום, אבל אינם מוכנים כלל להימנע מהתקפות על קרי בעצמם.

עוד מסיפורי הבליטה של בוש: המגזין סלון מביא את דבריו של מומחה לפענוח תצלומי אוויר מנאס"א, ש"מוכן להניח את המוניטין המקצועי שלו" על הקביעה שבוש נשא עליו מתקן כלשהו מתחת למקטורן בעימות הראשון. כותב שורות אלה עדיין משוכנע, ללא כל מומחיות מקצועית ומטעמים של הגיון, שמדובר באפוד מגן או חיישן חום גוף ונשימה, שיאפשר לאנשי השירות החשאי לאתר את הנשיא למקרה שיפרוץ תוהו באולם מסיבה כלשהי. ולמה הבית הלבן מכחיש? סיבות ביטחון. אם אויבך אינו יודע שאתה לובש אפוד מגן, ייתכן שיירה בגופך המוגן. אם יידע שאתה לובש, הוא יירה בראש החשוף.

זיכרונות מ-84': הפזמונאי ג'ון הול דורש ממטה בוש להפסיק להשתמש בשירו "Still The One" אותו הפך ללהיט עם להקתו "אורלינס" בשנות ה-70'. הול, אגב, היה חבר בית המחוקקים של מדינת ניו יורק מטעם הדמוקרטים. הסיפור מזכיר דרישה דומה שהפנה ברוס ספרינגסטין לרונלד רייגן, שהחליט במסע הבחירות של 84' להשתמש בעוצמה הקצבית של Born in the USA. רייגן נאלץ להיענות לדרישת הבוס, אבל רשם ניצחון סוחף ביותר. לדמוקרטים לא נותר אלא לקוות שלא כך יסתיים הסיפור הפעם.

בקולורדו מסתמן כישלון חרוץ ליוזמה לשנות את שיטת בחירת האלקטורים של המדינה, משיטת "המנצח לוקח הכל" הנהוגה ברוב המדינות, לשיטה יחסית בה יכולים הקולות להתפצל. לאחר שבתחילה הסתמן רוב ליוזמה, כעת מובילים המתנגדים בשיעור של 55%-31%. כרגע שורר שוויון בסקרים במדינה, אבל ב-2000 ניצח בה בוש בהפרש של 9%, וגם הפעם תהיה זו הפתעה אם יפסיד בה לבסוף. לכן כישלון יוזמת פיצול האלקטורים מהווה ניצחון עבורו, שכן קבלתה היתה מבטיחה לקרי לפחות חלק מתשעת האלקטורים של מדינת הרי הרוקי.

עוד מדינה שהמירוץ בה הפך לצמוד במפתיע היא הוואי, שם ניצח גור ב-18% ב-2000, ואילו כעת מורים הסקרים על יתרון לבוש. סגן הנשיא דיק צ'ייני, אל גור עצמו ובתו של קרי אלכסנדרה, יופיעו שם ביומיים הקרובים. ביל קלינטון, מצידו, יופיע במדינות המפתח נבאדה וניו מקסיקו, בניסיון של הרגע האחרון לגנוב אותן מבוש, ואז יסיים ביום ראשון במדינת נעוריו ארקנסו (בה לא הרשו לו אל גור ויועציו לעבוד למענם לפני ארבע שנים, ובוש לקח את המדינה).

המפלגה הדמוקרטית מתחילה להשלים עם האפשרות שמנהיגה בסנאט, טום דאשל הרכרוכי, יפסיד את כיסאו בדרום דקוטה. מי שצפוי להחליף אותו, אם אכן יפסיד, הוא מצליף הסיעה, הסנאטור הארי ריד מנבאדה. הדמוקרטים לא נורא מתלהבים מריד, כי הוא בינוני בטלוויזיה ולא ליברלי מספיק בדעותיו, אבל הוא הבא בתור וככה זה עובד.

הניו יורק טיימס פירסם אתמול בבוקר דו"ח, שהוזמן על ידי ממשלות ארצות הברית ומספר מדינות באירופה, בו מדווח שנזקי ההתחממות הגלובלית באנטארקטיקה מחמירים. לטענת הטיימס, ממשל בוש ניסה לעכב את פרסום הדו"ח עד אחרי הבחירות.

ניתוחים חדשים קורעים לגזרים את הדו"ח של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, לפיו מתו מאז תחילת המלחמה בעיראק 100 אלף איש יותר מאשר בתקופה המקבילה לפני הפלישה. מסתבר שבאותיות הקטנות של הדו"ח נכתב שהמחברים בטוחים ב-95%, שמספר מקרי המוות האלים העודף עומדים על "בין 8,000 ל-194 אלף", שזה כמו להגיד שבוש, לדוגמא, מוביל בסקרים בשיעור של בין 4%-40%" - חסר משמעות לחלוטין. המחברים עומדים על כך שהמספר 100 אלף הוא "אומדן שמרני", אבל שום דבר בדו"ח לא מאשש או סותר זאת. אז אף אחד לא יודע באמת כמה עיראקים מתו במלחמה (בין השאר כי הפנטגון לא סופר).

עוד בעיראק: מתרבות העדויות שאכן היו חומרי נפץ בבסיס אל-קאקעא אחרי הפלישה. צילומי לוויין, שהציג הפנטגון כדי "להוכיח" שמשאיות מלאות עזבו את המקום ערב הפלישה, הוכחו כלקוחות מאתר אחר. ראש פקחי הנשק האמריקאים, דייויד קיי, וראש הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית, מוחמד אל בראדעי, אומרים חד וחלק שהיו במקום חומרי נפץ לא רק אחרי הפלישה, אלא אחרי כיבוש בגדד. עיתונאי אחד אף מספר שראה בוזזים לוקחים ארגזים מהמקום בנובמבר 2003 (חצי שנה אחרי כיבוש בגדד).

בסקרים הטריים, שניים (טיפ"פ וזוגבי) נותנים שוויון מוחלט ברמה הארצית (45 ו-47 בהתאמה), ואחד (ראסמוסן) נותן יתרון 49%-47% לבוש. מדובר בסקרי מעקב הנערכים במשך כמה ימים, כשבכל יום מושמטות תוצאות היום המוקדם ביותר ומשוקללות תוצאות של מספר ימים.

בסקרי המדינות של זוגבי, בשיתוף הוול סטריט ג'ורנל, נמצא שבוש מוביל בתשע מתוך 16 מדינות מפתח, כולל פלורידה, מינסוטה ומישיגן. עם זאת, מדובר ביתרונות של 2% או פחות, ואלה חדשות טובות לקרי בגזרת פלורידה. הסקרים של ראסמוסן וריסרץ' 2000 נותנים את מישגן – על 17 האלקטורים שלה – לקרי בהפרשים של 2% ו-4% בהתאמה.

אגב פלורידה, סקר של זוגבי שהתמקד במחוז מיאמי-דייד (גוש דן של מדינת השמש), מצא שם יתרון עצום לקרי – 54%-42%. יתרון כה גדול במרכז המטרופוליטני עשוי להקנות לקרי, לדעתם של פרשנים דמוקרטים אופטימיים, יתרון שדי יהיה בו להתגבר על פיגורים בחלקים אחרים במדינה. נחיה ונראה.

במעקבי האלקטורים, עקב טבעו האיטי של יום שבת (בכל זאת יום חופש בארה"ב), אין שינוי מיום שישי: אלקטורל ווט.קום אומר 281-236 לבוש, עם שוויון בפנסילבניה; סלייט אומר 272-266 לקרי.

ולסקרים החשובים באמת: סקר בקרב 400 אלף זאטוטים, צופי הערוץ "ניקולודיאון", העניקו לג'ון קרי יתרון עצום ומוחץ של 57%-43%. מה באמת קרה ליוזמה להוריד את גיל ההצבעה?

ולסיום, סקר של ענקית הפירות דול מצא כי רוב האמריקאים סבורים שרפובליקאים ותומכיהם נוטים להיות שמנים יותר מיריביהם הדמוקרטים. בתיאבון.