הנושאים החמים בקמפיין היום הם בריאותו של נשיא בית המשפט העליון וויליאם רנקוויסט, מספר מרוצי סנאט חמים - שלא היו אמורים להיות כאלה, המאבק על רישום מצביעים חדשים, וזיגזגים מצד שני המועמדים לנשיאות.
נשיא בית המשפט העליון, וויליאם רנקוויסט, אובחן כסובל מסרטן בבלוטת התריס, עבר הליך שנקרא טראקטומיה (ניקוב חור בקנה הנשימה) ובכל זאת צפוי לחזור לעבודה באחד בנובמבר. השמועות באינטרנט אומרות שלאור ביצוע הטראקטומיה, סביר להניח שמצבו של רנקוויסט חמור במידה ניכרת מכפי שדוברי בית המשפט טוענים. יש טענות שההליך הזה מבוצע רק בסוג מסוים וחריף מאד של סרטן, שבדרך כלל מסתיים במוות תוך חודשים ספורים מרגע האבחון.
למה זה חשוב? כי אם יתפנה מושב בבית המשפט, יוכל הנשיא הבא למנות את המחליף. מינוי שופטים בבית המשפט העליון - משרה לכל החיים - הוא אחת הסמכויות החשובות של נשיא ארה"ב, וצעד שהשפעתו נמשכת זמן רב אחרי שהנשיא עוזב את הבית הלבן. מינוי שופט עליון הוא הליך שאורך זמן רב, ולכן אם ינצח קרי, אין לו ממה לדאוג. גם אם יעזוב רנקוויסט את בית המשפט לפני ה-20 בינואר - מועד השבעתו של נשיא חדש - לא יתקשה אפילו המיעוט הדמוקרטי בסנאט לעכב את מינויו של שופט חדש עד שהנשיא החדש ייכנס לתפקידו.
החלפתו של רנקוויסט תועיל יותר לנשיא קרי מאשר לנשיא בוש, היות שרנקוויסט הוא שמרן, ואחראי על ביטול הספירה החוזרת בפלורידה שהעניקה לבוש את הנשיאות, כך שהחלפתו בידי בוש רק תשמר את המצב הקיים - חמישה שופטים שנוטים לצד הרפובליקאי לעומת ארבעה דמוקרטים. יש אפילו שטוענים שבוש יתקשה למנות לרנקוויסט מחליף שיהיה שמרן באותה מידה. אם קרי יזכה למנות מחליף לרנקוויסט, הדבר יעביר את בית המשפט לשליטה דמוקרטית וישים קץ, לפחות בתקופה הנראית לעין, לחשש מפני ביטול פסיקת רו נגד ווייד, שקבעה את הזכות להפלות.
נמשך הקרב על הבליטה
פרשת הבליטה במקטורן של הנשיא במהלך שניים משלושה העימותים מסרבת למות. בוש ניסה לשים קץ לפרשה כשהתייחס אליה, אמר שהרעיון שמדובר באיזה שהוא סוג של מתקן תקשורת הוא מגוחך. "אני מתבייש להגיד, אבל זו פשוט היתה חולצה שנתפרה לא טוב", אמר. החייט הנשיאותי, צרפתי בשם מישל דה פריס, מן הסתם לא אהב את ההאשמה, והאמת היא שקשה להבין איך חולצה, תהיה תפירתה גרועה ככל שתהיה, יכולה ליצור בליטה מלבנית שתיראה דרך מקטורן. עם זאת, גם האפשרות שמדובר במשדר כלשהו נראית מופרכת לחלוטין. רוב הסיכויים הם שמדובר בכל זאת באפוד מגן, ואין לנו אלא לתהות מדוע שהבית הלבן יכחיש דבר כל-כך טריוויאלי ולגיטימי - אולי כדי לגרום לאופוזיציה לרדוף אחרי זנבה. ואחרי כל זה נותר רק לשאול מדוע מבצע הנשיא אאוט-סורסינג לתקציב המלתחה שלו - לא כל שכן לצרפת.
בפלורידה מגייסים אפילו את מזג האוויר למערכת הבחירות. שלטים במדינה מוכת הסופות מכריזים כי "הנשיא בוש לא קולט - התחממות גלובלית פירושה הוריקנים גרועים יותר". בשלטים נכתב שעלייה בטמפרטורות מחממת את מי הים, דבר שבתורו יוצר סופות הוריקן עזות יותר (ומעלה סופות חלשות יותר לדרגת הוריקנים). מדובר בהימור מסוים מצד הדמוקרטים, כי בסך הכל מקבל המושל ג'ב בוש (אח של) ציונים טובים מאד על טיפולו בהרס שגרמו מספר שיא של ארבעה הוריקנים בעונה האחרונה.
עוד בפלורידה, בית משפט במדינה דחה את תביעתם הייצוגית של עשרת-אלפים מצביעים, שטופסי ההרשמה שלהם נדחו בטענה שלא מולאו כנדרש. בית המשפט קבע כי לאיגוד המקצועי שהגיש את התביעה אין מעמד להתערב בנושא, משום שלא הוכח כי מי מחבריו נפגע מהפרשה. כמו כן נקבע, כי החוק אינו קובע זמן מינימום לפני הבחירות שבו חייבת ועדת הבחירות להודיע למצביעים שטופסי ההרשמה שלהם אינם עונים על הדרישות.
עוד בענייני ניהול בחירות, ועדת הבחירות המרכזית של ארה"ב הודיעה כי נכון לרגע זה, חסרים לה 500 אלף עובדי קלפיות יחסית למספר המומלץ. זה מבטיח הרבה ערעורים ופרשיות למיניהן החל ב-3 בנובמבר.
הקרב על הסנאט מתחמם
בעיראק ממשיכה פרשת הטבח ב-50 חיילי המשמר הלאומי - שהוכרחו לשכב על הארץ ונורו בראשיהם - לעורר הדים. ראש ממשלת המעבר, איאד עלאווי, טוען שהטבח אירע באשמת רשלנות של כוחות הקואליציה, שהיו אמורים ללוות את חיילי המשמר. עלאווי לא פירט למי בדיוק הוא מתכוון, אבל האזור שבו אירע הטבח נמצא באחריות הכוחות הפולנים. ממפקדת הקואליציה נמסר, כי רק הטרוריסטים הם שאחראים למקרה. בינתיים גוברות ההערכות כי מדובר בעבודה מבפנים, ואתמול פורסם בניו יורק טיימס כי כ-5% מחיילי המשמר הלאומי העיראקי נמנים בעצם על כוחות המורדים ומוכנים בכל עת לתקוף את כוחות הקואליציה.
עוד בענייני עיראק, ראש המודיעין האוסטרלי, דניס ריצ'ארדסון, הביע את דעתו כי המלחמה בעיראק מסייעת למאמצי הגיוס של ארגוני הטרור- זאת בניגוד לעמדתה הרשמית של ממשלתו. "איננו יודעים כמה מאלה שהלכו להילחם בעיראק כבר היו מחויבים למטרות האיסלאם הקיצוני", אמר ריצ'ארדסון, "אבל ההנחה ההגיונית היחידה היא שהמלחמה בעיראק הגדילה את מספרם של המוסלמים הקיצונים ותוביל להגברת הקשרים בין בודדים וארגונים מסוג זה".
המרוץ לנשיאות שולט מטבע הדברים בכותרות, אבל ב-2 בנובמבר תוכרע גם השליטה בשני בתי הקונגרס לשנתיים הבאות. הדמוקרטים נמצאים במיעוט של שלושה קולות בסנאט - 51 רפובליקאים, 48 דמוקרטים ועצמאי אחד - אבל שורה של נסיבות מקנות להם סיכוי להחזיר לעצמם את היתרון, בין השאר דווקא במדינות בהן צפוי הנשיא בוש לנצח ביתרון של 15 עד 30 אחוזים. כך למשל, בדרום קרוליינה קוצץ יתרונו של המועמד הרפובליקאי ל-4%, בין השאר בגין הצהרת תמיכה נחפזת במס קניות לאומי, ובשל הצהרה כי "נשים הרות שאינן נשואות אינן כשירות מוסרית לשמש כמורות". באוקלהומה מפגר המועמד טום קובורן בשל הסתבכותו בפרשה של ביצוע עיקור ללא רשות המנותחת, וזיופים בחשבונות שהגיש לביטוח הבריאות הפדרלי.
באלסקה מוביל מועמד דמוקרטי בשני אחוזים על פני ליסה מורקובסקי, בתו של המושל פרנק מורקובסקי, שמינה דווקא אותה להשלים כהונה שהתפנתה באמצע הקדנציה. אם ינצח הדמוקרט טוני נואלס, הוא יהיה הראשון ממפלגתו זה 23 שנה שמייצג את המדינה הצפונית. בקנזס היה אמור הרפובליקאי ג'ים באנינג, לשעבר כוכב בייסבול, לנצח בהליכה אטית, אבל האיש מפגין סימנים של התפרקות נפשית, כולל התחמקות מעימות בטענה שקרית שהיו זקוקים לו לצורך הצבעה בסנאט - בזמן פגרה. כתוצאה מכך, יריבו דניאל מונגיארדו השתווה אליו בסקרים. הרפובליקאים יכולים להתנחם בכך שהם בהחלט עשויים לנשל מכיסאו את מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, טום דאשל מדרום דקוטה, המכונה על ידי הפלג הלוחמני יותר במפלגה בכינוי המזלזל "טייני טום" בשל מנהיגותו הנרפית בשנים האחרונות.
בוש בעד בריתות אזרחיות, או לא?
באגף התרבות, דיווחנו כבר אמש בסיקור השבועי, וגם היום בבוקר, על הקליפ החדש של אמינם, התוקף את בוש בחריפות שעולה אפילו על זו של מייקל מור. לפירוט מלא על הפרשה, כולל לינק לקליפ, לחצו על הקישור שלפניכם.
באגף הפרשנים, נדמה שחלק מתומכי הנשיא מתחילים לנטוש את ההצדקות המקוריות למלחמה בעיראק. הפרשן השמרני הבכיר, וויליאם באקלי, כתב מאמר שבו הוא מסביר שזה בעצם לגיטימי לחלוטין להילחם עבור נפט, שהוא מוצר חיוני. פרשן שמרני אחר בשם אנדרו סאליבן, שהתפרסם בתמיכתו הנחרצת בבוש ובמלחמה בעיראק למרות היותו הומוסקסואל, הודיע על תמיכתו בקרי. הוא עדיין תומך במלחמה, אבל סבור שהשגיאות שביצע הממשל במהלכה מעידות על אוזלת יד חמורה מכדי להרשות לו להמשיך לכהן. סאליבן מרגיע את עצמו שקרי לא יוכל סתם לחתוך מעיראק גם אם ירצה.
הבית הלבן ניסה להמעיט מערך יתרונו של קרי במאבק על תמיכת העיתונים, וטען כי העיתונים ככלל נוטים שמאלה ומרבים לתמוך במועמד הדמוקרטי. האמת מעט שונה. מאז 1940, אז החל כתב העת המקצועי אדיטור אנד פאבלישר לעקוב אחרי תמיכת העיתונים במועמדים לנשיאות, רק שני מועמדים דמוקרטים - לינדון ג'ונסון ב1964 וביל קלינטון ב-1992 - זכו בתמיכת עיתונים רבים יותר מיריביהם. לפני ארבע שנים גבר בוש על גור במספר העיתונים שתמכו בו בשיעור של 1:2.
ולסיום, זיגזגים. בעקבות הצילום האופורטוניסטי של קרי, שלבש מדי הסוואה ויצא לירות בברווזים, דגו אתרי אינטרנט שמרניים ציטוט של קרי משנת 1993, שבו הוא מביע את תמיכתו בהטלת מס מותרות על תחמושת לסוגיה, וגם על כלי נשק. מהעבר השני, הנשיא בוש יוצא נגד מצע מפלגתו ומביע תמיכה ב"בריתות אזרחיות", שזה כמו נישואים להומוסקסואלים, רק בלי לקרוא לזה נישואים. בוש אומר שלדעתו, יש להשאיר את הנושא להכרעתה של כל מדינה בנפרד. מצד שני הוא תומך בתיקון לחוקה שיאסור על בריתות כאלה. הגם בוש בפליפ-פלופרים?
סקרים עדכניים:
המירוץ מתהדק, ובשקלול חמשת הסקרים הטריים ביותר מוביל בוש בפחות מאחוז 48.2% לעומת 47.4%. במפת האלקטורים של המגזין סלייט, המעודכנת לאתמול בלילה, מוביל בוש עם 276 אלקטורים לעומת 262 של קרי.