איזה ביזיון. כל המאמצים, כל הבכי, כל העצבים שהושקעו בהחזרת הכדורגל הבינלאומי לגבולות ארץ הקודש, והכל בשביל מה? בשביל שכל אירופה תדבר על הישראלסקי פרימיטיבסקי?
פעמיים הופסק אמש משחקה של מכבי חיפה מול רוזנבורג, במסגרת מוקדמות ליגת האלופות, בשל הפסקת חשמל באיצטדיון. הפעם הראשונה היתה כעשר דקות לתוך המחצית השנייה, ונמשכה כרבע שעה. הפעם השנייה היתה בדקה ה-87, ונמשכה כעשר דקות.
כמו שאמר מאיר איינשטיין, על הכל חשבו במאבק להחזרת המשחקים לארץ, רק לא על זה. חשבו על חמאס וג'יהאד, גדודי אל אקצה וגדודי עז א-דין אל קסאם, אבל לא על החזית לשחרור חברת החשמל.
הפסקת החשמל הראשונה דווקא היתה מצוינת לחיפאים, שכן היא קטעה מומנטום אדיר של הנורבגים, שניצלו את יתרון השחקן שלהם (נגואן גרייב הורחק על לא עוול בכפו במחצית הראשונה) ושכבו על השער הירוק. אבל כאילו בשביל להמחיש לנו כמה שאנחנו פשלונרים, עד שכבר חודש המשחק בשנית הצליחו הירוקים מחיפה לקבל גול מבעיטה חופשית בדקה ה-90, ועכשיו היה עליהם ללכת להארכה, בעשרה שחקנים, כדי להילחם מחדש על כרטיס לליגת האלופות שכבר היה אצלם לא ביד, אלא בחצי הדרך לעומק הכיס.
כעבור שתי דקות הארכה ספגו הירוקים עוד אחד שהשווה את התוצאה ל-2:2, מה שאמר שהם היו צריכים שניים נוספים כדי לעלות בכל זאת לליגת האלופות. גם לקופים הירוקים, האוהדים הקרועים ביותר של ירוקי הוולבו, כבר היה ברור שהנס שהתאפשר ברעננות של המחצית הראשונה, יהיה כבר לחלוטין בלתי אפשרי בשפיכת הלאגר של ההארכה. הגול השלישי של אנשי הפיורדים, שקבע את התוצאה הסופית 2:3 לזכותם, באמת היה רק בקטע של החותמת הפורמלית.
אם חיפה היתה עולה לליגת האלופות, היה כל עסקן דרג ז' מוצא דרך ליטול חלק מהקרדיט. את הפאשלה, לעומת זאת, כבר ממהרים הבוחשים בקלחת להעביר מיד ליד. עוד לא נגמר המשחק וכבר החלו בעיריית רמת גן להאשים במחדל את חברת החשמל, שמיהרה מצדה להאשים דווקא את העירייה. והנה התבשרנו שמנהל איצטדיון ר"ג יבדוק הבוקר את הסיבות לתקלה. מיד לאחר מכן הוא יקפוץ למושב כלשהו כדי לסגור את דלת האורווה ממנה ברחו כמה סוסים הלילה.
אפשר לכבות את האור. ליל בעסה, מרמת גן.